שר המשפטים, יריב לוין, החל (5.3.25) את ההליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. הוא מבקש מן הממשלה להביע אי-אמון בה "נוכח התנהלותה הבלתי-הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". לוין הניח על שולחן הממשלה מסמך בן 85 עמודים, המפרט את הסיבות שלדעתו מחייבות להדיח את מיארה. על הממשלה להיוועץ בוועדה הציבורית למינוי היועץ המשפטי, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, שכרגע אינה קיימת. לוין מבקש שהממשלה תמנה את הנציג מטעמה בוועדה (שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר) וכך גם ועדת החוקה. לאחר מכן על הממשלה לאפשר למיארה להשיב על הטענות נגדה, והיא צפויה לטעון שכל החלטותיה היו ענייניות ושברוב המכריע של המקרים סייעה לבצע את מדיניות הממשלה. אם תחליט הממשלה להדיח באופן חסר תקדים את מיארה, צפויות עתירות לבג"ץ והוא שיכריע סופית. המסמך שהציג לוין מנוסח בחריפות רבה, ומאשים את מיארה בכך שריסקה את עקרונות הדמוקרטיה שבשמם התיימרה לפעול. לטענתו, "תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר. "היא השתמשה בשסע הפוליטי בישראל כקרדום לחפור בו שתי מערכות דין - אחת לתומכי הממשלה והשנייה למתנגדיה. בתולדות מדינת ישראל, דבר לא תרם יותר לליבוי מדנים בין המחנות מאשר מדיניות אפליה נלוזה זו, מטעם מי שאמורה לשמש מופת של צדק ושוויון". לדברי לוין, "היועצת ניכסה לעצמה כוח כמעט בלתי מוגבל, חסר רסן, ועשתה בו שימוש פוליטי גס ומכוער בתחפושת מיתממת של מקצועיות ואובייקטיביות. בכך השחיתה את מידותיו של מוסד היועמ"ש לבלי היכר, וכהונתה תיזכר ככתם בדברי הימים על מוסד זה. תהליך שיקומו ובנייתו מחדש לא יוכל להחל אלא לאחר סיום כהונתה של היועצת הנוכחית".