הצבעות חברי הכנסת חצו קווים אידיאולוגיים. המפלגות החרדיות, מפלגת נעם והמפלגות הערביות התנגדו לחוק, בעוד מפלגות המרכז, השמאל, הליכוד, הימין הממלכתי, עוצמה יהודית וישראל ביתנו תמכו בו. בתוך הציונות הדתית נרשמה מחלוקת פנימית – בעוד אוהד טל, משה סולומון ושמחה רוטמן תמכו, ח"כ מיכל וולדיגר הביעה התנגדות. יוזם ההצעה, ח"כ משה פסל, קרא בכנסת לקדם את החוק מטעמי מוסר וצדק רפואי. בנאומו הציג מקרים של חיילים הלומי קרב וחולים כרוניים, אשר מתקשים להשיג קנביס רפואי בשל הביורוקרטיה והמחירים הגבוהים. "לוחם אומר לי: 'אני לא מצליח להירדם, הגוף שלי דרוך'. הקנביס הרפואי מציל אותו, הוא נותן לו כמה שעות של שקט", אמר פסל. פסל הדגיש כי ההצעה אינה עוסקת בלגליזציה מלאה אלא בטיפול רפואי מוסדר: "מי שמתנגד לחוק הזה שיסתכל בעיניים של הלום קרב שמחפש רגע אחד של שלווה, של ילד חולה אפילפסיה שמתכווץ מכאב, של חולה סרטן שממתין לטיפול מקל".

שר הבריאות, אוריאל בוסו, ציין כי ועדת השרים לחקיקה אומנם העניקה חופש הצבעה לחברי הכנסת של הקואליציה בנושא, ולא קבעה עמדה בנושא. הוא הביע הערכה לכוונות ח"כ פסל, אך ציין כי רפורמות שכבר הונהגו בשנים האחרונות מאפשרות את הרחבת הגישה לקנביס רפואי גם ללא שינוי חקיקה. לדבריו, הכנסת ההסדרים לחוק נפרד במקום השארתם תחת פקודת הסמים המסוכנים עלולה ליצור כפילות אסדרתית ובעיות פיקוח. "צריך לזכור שהיום למעלה מ-130,000 בעלי רישיונות צורכים קנביס רפואי, והמדינה נמצאת ברף גבוה יחסית לשאר מדינות ה-OECD", הוסיף. בוסו הדגיש כי קיים צורך להבטיח כי הקנביס הרפואי יגיע למי שבאמת זקוק לו, ולא ליצור מצב של זמינות מוגברת שתוביל לזליגה לשימוש שאינו רפואי. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו כל אדם שמצהיר על כאבים יקבל מרשם מידי, בלי בקרה רפואית מתאימה", ציין השר. עם זאת, הוא הביע נכונות לבחון שיפורים נוספים בתקנות הקיימות, תוך שמירה על בקרות למניעת שימוש בלתי מבוקר. לדבריו, יש מקום לשיפור מנגנון ההפצה והנגשת הקנביס הרפואי, אך ללא חקיקה ראשית שעלולה להגביל את גמישות המשרד בהתאמות עתידיות.