המדינה מוותרת מזה עשרות שנים למפעלי ים המלח על תשלומים בהיקף של מאות מיליונים שקלים, והפיקוח שלה עליהם - במיוחד בנושאי ניצול הקרקע והסביבה - הוא חלקי ואף לא קיים. כך קובע (11.3.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הקבוצה נמצאת בבעלות קונצרן כימיקלים לישראל שבשליטת עידן עופר. מפעלי ים המלח שילמה ב-2023 תמלוגים בסך 580 מיליון שקל, לצד מיסים ייעודיים למשאבי הטבע. הקבוצה מעסיקה במישרין 1,800 עובדים ועוד קבלנים, נותני שירות וספקים רבים. לצד זאת, הפעילות כרוכה בצריכת מים רבה, הנשאבים מקידוחי מי תהום ונגרעים מהם; היא פוגעת ביכולת הניקוז של נחלים ומי שיטפונות; היא גורמת לנזק סביבתי בשל כרייה וחציבה; היא קוטעת רצף ארוך של שטחים פתוחים ויוצרת פגיעה נופית; היא יוצרת המלחה של בתי גידול ומי תהום ופוגעת במערכות אקולוגיות. "המפגש בין חבל ארץ ייחודי, שהתברך במגוון ערכי טבע, באתרי מורשת ובנופים מרהיבים, שאין שני להם בעולם כולו, לבין פעילות תעשייתית אינטנסיבית הנשענת על מיצוי וכרייה של משאבי הטבע - מחייב הקפדה יתרה מצד כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומצד שר האוצר ושר הכלכלה והתעשיה האחראים לחוק הזיכיון בפרט, לשמור על משאבי טבע אלו ולהבטיח שהחותם הסביבתי של הפעילות התעשייתית יהיה מצומצם ככל האפשר ויתנהל בהתאם לדרישות הדין", מדגיש אנגלמן. אלא שלא זה המצב בפועל. המשרד להגנת הסביבה לא עדכן במשך 25 שנה את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל הברום, וברישיון של מפעל האשלג - 15 שנה. מדובר בתנאים ישנים, חסרים ומצומצמים לעומת התנאים שהוא קבע למפעלים דומים. כל פעילויות מפעלי ים המלח מחוץ לשטח המפעלים התבצעו ללא תנאים סביבתיים ייעודיים ברישיון העסק. הפעילות גרמה מפגעים סביבתיים שניתן היה למנוע, לפחות חלקית, אילו היו תנאים שכאלה. העדר תנאים סביבתיים ייעודיים הביא גם לקשיים ביכולת לבצע אכיפה לפי חוק רישוי העסקים כלפי מפגעים אלה, דבר ההופך את מחדל הפיקוח והאכיפה בעניין זה לחמור - מדגיש אנגלמן. מדובר בין היתר בדליפה ניכרת של אשלג שזיהמה את המערכת האקולוגית; שמונה אירועים של דליפת חומרים מזהמים מקווי ההולכה לשמורת הטבע מדבר יהודה; דליפה במערכת ההזנה שגרמה נזק אקולוגי חמור בנחל צאלים. "מדובר במחדלים משמעותיים ברגולציה של המשרד להגנת הסביבה המתרחשים באזור רגיש מהבחינה האקולוגית והסביבתית", קובע אנגלמן. מאז שהאחריות לתחום הכרייה והחציבה הועברה למשרד האנרגיה בשנת 1996 ובמשך שנים ארוכות, לא מילא המשרד את אחריותו הציבורית בנוגע לאסדרת פעילות הכרייה רחבת ההיקף (מאות אלפי מ"ק) שקיימה מפעלי ים המלח בשטח הזיכיון. "מדובר במחדל רגולטורי מתמשך ומטריד, בעל השפעות סביבתיות וכלכליות מרחיקות לכת", נאר בדוח. משנת 2011 לא קיבל משרד האנרגיה ממפעלי ים המלח דיווחים על כמויות החומרים שהיא הפיקה בתחום הזיכיון, לא ביצע סיורי פיקוח מלאים כמו באתרי כרייה אחרים ואין בידו נתונים או אומדן בנוגע לכמויות חומרי החציבה, לאופן ביצוע הכרייה ומידת ניצול החומר. המשרד לא הסדיר את פעילות הכרייה ברישיון חציבה, כפי שהוא עושה מול עשרות גורמים אחרים.