לשכת עורכי הדין מבקשת מבג"ץ לבטל את התיקון לחוק אשר שינה את אופן בחירתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, ולחלופין - לקבוע שהשינוי לא יחול על מינוי הנציב הבא. הלשכה טוענת, כי התיקון הופך את בחירת הנציב לסוגיה פוליטית, וכי "מדובר ב'מוות איטי ובטוח' של עקרון עצמאות המשפט ואי התלות של השופטים". עד לתיקון, נבחר הנציב בידי הוועדה לבחירת שופטים על-פי המלצה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. כל הנציבים עד כה, מאז הקמת הנציבות ב-2003, היו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון (טובה שטרסברג-כהן, אליעזר גולדברג, אליעזר ריבלין ואורי שהם). המשרה אינה מאוישת מאז מאי 2024, בשל חוסר הסכמה בין השר יריב לוין לשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית על הבחירה. על-פי התיקון, ועדה בראשות שר המשפטים היא שתבחר את הנציב. הוועדה תהיה מורכבת משבעה חברים, מתוכם שלושה נציגים לקואליציה - שר המשפטים, שר העבודה וחבר כנסת שייבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת; שני שופטים בדימוס (אחד ייבחר על-ידי שופטי בית המשפט העליון והשני על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים); דיין בדימוס (שייבחר על-ידי הרבנים הראשיים, מה שמעלה חשש לזיקה פוליטית); ונציג הסנגוריה הארצית הציבורית. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעה. לטענת הלשכה (6.3.25), "נציב שייבחר בשיטה זו - במיוחד כזה שיהיה מזוהה כידה הארוכה של מפלגה או קואליציה מסוימת - יוכל להטיל מורא על שופטי ישראל באמצעות שימוש מוטה, לא מקצועי ולא ענייני בסמכויות הנרחבות שניתנו בידיו. קיים חשש כבד כי הנציב ירתיע את השופטים מניהול משפט אובייקטיבי כנדרש בדין, לפי משקלם של הטיעונים בלבד, ויאלץ אותם - נוכח החשש פן יבולע להם - להתחשב גם בזהותם של הטוענים ובהקשרן הפוליטי של הסוגיות המועלות על ידם (ככל שידוע ברבים שאלו נוגעים לגורמים בשלטון שהובילו לבחירת הנציב). "לצורך הרתעת השופטים, אין הכרח שהנציב יפעיל את סמכויותיו בכל מקרה ומקרה, אלא די שיעשה בהן שימוש פסול באופן מדגמי, 'למען יראו וייראו'. למותר לציין, כי שימוש שכזה במוסד הנציבות אף יאיים לעקר מתוכן את הביקורת החיונית שהוא אמור לבצע, למען שיפור השירות הניתן לפרט על-ידי מערכת המשפט; ויהפוך את היחס לתוצרי הביקורת לחשדני". הלשכה טוענת, כי התיקון פוגע בעקרון האי-תלות הקבוע בחוק יסוד השפיטה ופוגע בזכות החוקתית של השופטים להליך הוגן הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. "יישום התיקון לחוק סותר באופן חזיתי כמה ממאפייניה הגרעיניים המינימליים של הדמוקרטיה בישראל, ואת תוכנה של הכרזת העצמאות, כך שאפילו אם היה נחקק כחוק יסוד - הוא לא היה צולח". לטענתה, החוק נתפר כדי לפתור את לוין מהצורך להגיע להסכמה עם עמית, כדי להקנות קואליציה שליטה במינוי הנציב הבא. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עידן סגר.