ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מנהלת משא ומתן מתקדם עם ארצות הברית להענקת זכויות כרייה לחברות אמריקאיות, זאת בתמורה לסיוע צבאי והכשרת חיילי צבא קונגו - כך דווח ב-פייננשל טיימס. המהלך צפוי לסייע לקונגו במאבקה בארגון המורדים M23, השולט בחלקים נרחבים במזרח המדינה ומואשם בהברחת משאבים לרואנדה השכנה. קונגו היא אחת המדינות העשירות בעולם במינרלים אסטרטגיים כגון קובלט וליתיום, הנחוצים לייצור סוללות לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, חלקים גדולים מהמאגרים נמצאים בשליטת קבוצות חמושות, כאשר האו”ם והאיחוד האפריקאי מאשימים את רואנדה במימון ותמיכה ב-M23. נשיא קונגו, פליקס טשיסקדי, הדגיש בריאיון ל-ניו יורק טיימס כי הסכם עם ארה”ב יסייע לממשלתו להחזיר את השליטה על האזורים העשירים במינרלים, תוך חיזוק יכולות הצבא המקומי. “אנו זקוקים לשותפים אמיתיים במאבק למען היציבות והפיתוח הכלכלי”, אמר טשיסקדי.

המאבק בין ארה”ב לסין על השליטה במשאבים

המשא ומתן בין קונגו לארה”ב מתרחש על רקע התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג. כיום, חברות סיניות חולשות על כ-70% מתעשיית הקובלט בקונגו, ורבות מהן פועלות ללא רגולציה מחמירה. דו”ח ממשלתי שפורסם ב-2024 חשף כי מאות חברות כרייה סיניות פועלות באופן בלתי חוקי במדינה. במקביל להתעניינות במינרלים של קונגו, הממשל האמריקני פועל להשגת גישה למאגרי מינרלים אסטרטגיים גם באוקראינה, קנדה ומדינות נוספות, במטרה לצמצם את התלות בסין ולבסס עצמאות כלכלית בתחום זה.

תגובות וביקורת

בעוד שתומכי ההסכם טוענים כי הוא יאפשר פיתוח כלכלי וייצוב ביטחוני בקונגו, ארגוני זכויות אדם מזהירים כי כרייה בלתי מבוקרת עלולה להוביל לניצול כוח עבודה מקומי ולהגביר את הפגיעה הסביבתית. “עסקה כזו עלולה להחריף את האלימות ולחזק את הסכסוכים הפנימיים”, אמר אנליסט מאוניברסיטת קינשסה ל-BBC Africa. מנגד, בכיר בממשל האמריקני טען כי “השותפות עם קונגו תתבצע תוך שמירה על תקנים בינלאומיים מחמירים”. נכון לעכשיו, המשא ומתן בין וושינגטון לקינשסה נמשך, וטרם נחתם הסכם רשמי. עסקה כזו, אם תצא לפועל, עשויה לשנות את מאזן הכוחות בתעשיית המינרלים העולמית ולחזק את מעמדה של קונגו כשחקנית מרכזית בזירה הכלכלית והאסטרטגית.