פז גולדהורן, שהיה עורך דין והבריח מאות גרמים של חשיש לאסיר בכלא רימונים, נדון ל-44 חודשי מאסר. סגנית נשיא בית משפט השלום בנתניה, זוהר דיבון-סגל, גזרה (5.3.25) על האסיר, יחיא סביתאן, 16 חודשי מאסר. השניים הודו, כי גולדהורן הבריח 380 גרם חשיש באוקטובר 2023, אותם החביא במכנסיו ובנעליו. עוד הודה גולדהורן, כי היו ברשותו באותה עת סמים נוספים שלא נועדו לצריכה עצמית - למעלה מ-200 כדורים, 50 גרם קוקאין ו-40 גרם MDMA. ההברחה נעשתה כאשר גולדהורן הציג את עצמו ברמייה כעורך דינו של סביתאן, למרות שלא הייתה כל היכרות ביניהם; רשיונו נשלל לאחר מעצרו. דיבון-סגל אומרת: "עסקינן בעבירות חמורות שמכלות כל חלקה טובה, ופגיעתם קשה ונרחבת. ואף לא יהיה זה מופרז לומר כי לעבירות שעניינן החדרת סמים וחומרים אסורים לכלא, השלכות מזיקות במיוחד. עבירות אלו חותרות תחת שלטון החוק, פוגעות בתפקוד מתקני הכליאה ומשפיעות לרעה על הסדר והמשמעת ההכרחיים לניהול חיי שגרה תקינים בבית הסוהר. אין זה סוד שאסירים המחזיקים בסמים בכלא צוברים עמדות כוח שליליות וטמון בהן פוטנציאל של ליבוי אלימות, המגביר את הפשיעה בתוך הכלא ומחוצה לו. "...חרף המאבק הבלתי פוסק של גורמי אכיפת החוק ושירות בתי הסוהר, לשמור על בתי הסוהר כמרחבים נקיים מסמים, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. למרבה הצער, חוטאים בהחדרת סמים לכלא, לא רק אסירים החוזרים מחופשות או קרוביהם שבאים לביקורים בכלא, אלא בעלי תפקידים, לרבות סוהרים ועורכי דין. "ניצול תפקיד, כל תפקיד לצורך ביצוע עבירות פליליות הוא מעשה חמור, כשמדובר בעורך דין, כבענייננו, המשמש כ-'court the of officer' המעשה חמור שבעתיים. יש במעשה זה לפגוע בציבור שלם של עורכי דין שמעניקים שירות מקצועי לעילא ולעילא מדי יום ביומו, ולהכתים את שמו הטוב, ומעשה זה מקשה על רשויות אכיפת החוק ליתן אמון בציבור עורכי הדין. מטבע הדברים, כל מקרה שכזה, מוביל באופן אוטומטי להחמרה במגבלות שמטיל שב"ס על-כניסתם של עורכי הדין למתקני הכליאה". על התיק שבפניה אומרת דיבון-סגל: "הגם שהנאשמים לא נפגשו מעולם, הם פעלו כמכונה משומנת היטב, בתיאום מושלם ובקור רוח מקפיא, הציגו מצג שווא לפיו מטרת הפגישה היא מתן ייעוץ משפטי. הם החליפו מסמכים וניהלו שיחה ערה כאילו היה מדובר בעורך דין ולקוחו משכבר הימים, כל זאת כדי להסוות את העברתם של הסמים מיד ליד. "למותר לציין כי עסקינן בעבירות שדורשות מחשבה ותכנון מוקפד ודייקני, תחכום ובעיקר, תעוזה רבה. הגם שכתב האישום שותק ביחס לתמורה שהיו עתידים לקבל הנאשמים בגין מעשיהם, אין לכך נפקות של ממש. כל בר דעת מבין כי אדם הנוטל על עצמו סיכון כה רב אינו עושה זאת לשם שמים, קל וחומר, עורך דין שמודע היטב להשלכות מרחיקות הלכת הצפויות לו אם ייתפס ויעמוד לדין". דיבון-סגל מוסיפה: "הנזק הקונקרטי נמנע בטרם הופצו הסמים למשמשי הקצה בכלא, אך זאת לא משום חרטה שחש מי מהנאשמים, אלא הודות למאמצי שלטונות שב"ס ורשויות אכיפת החוק, שמשקעים זמן ומשאבים במיגור תופעה פסולה זו. אלמלא מעורבותם של גורמי אכיפת החוק, הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסמים הוא רב".