ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ב', 10.4.25) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון - שילוב תלמידי ישיבות. הדיון היום בחן שימוש בכלי סיוע כדי ליצור תמריצים כלכליים לגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל. במהלך הדיון פנה לחברי הוועדה חגי לובר, אביו של יונתן לובר שנפל בעזה ואמר: "אני רוצה להגיד לכם כמה מספרים: 440 - אלו הימים שעברו מאז שדפקו אצלנו בדלת. באותו זמן היו לי ארבעה בנים לוחמים ששירתו בעזה, כשדפקו בדלת שאלתם אותם מי מהם? מספר שני 3 - זה מספר הימים שאחרי כשקמנו מהשבעה הבן שלי נכנס חזרה לציר נצרים, הבן שלי אמר לנו עם דמעות בעיניים שאין אנשים, אני מפקד, מה אני אומר לחיילים שלי? אחד אשתו בהריון, שני בדיוק התחתן, השלישי הוא בן יחיד, מה אני אגיד להם? מספר שלישי - 1052, זה מספר ימי המילואים שעשו הבנים שלי והחתנים שלי, מתוכם 662 ימים אחרי שיונתן נהרג. אתם מדמיינים בכלל איזה פחד אימים מעוד דפיקה בדלת? מספר רביעי - 19. זה מספר השנים שגדלתי בבני ברק, אחרי 521 ימי מלחמה אני שגדלתי עם החרדים הייתי בטוח שיהיה שינוי, שלפחות במינימום יקראו לאותם משתמטים ידועים להתגייס אבל זה לא קרה. לכן אני אומר לכם, המשימה שלכם כוועדה, אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי. ותעשו את זה עכשיו. יש לי חתן בעזה עכשיו, יש לי שני בנים עם עוד צווי מילואים לתקופה הקרובה. איזה פרצוף כלפינו האזרחים, המשפחות השכולות, המילואימנקים?" לבקשת הוועדה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר בו בחן את כלי הסיוע השונים ליצירת תמריצים, הכולל רקע על תבחינים של כלי סיוע, סקירה על שיעורי תעסוקה ושכר לפי מגזר ומגדר ונתונים על תבחינים של כלי סיוע בארנונה ובדיור. מהנתונים עולה שמרבית כלי הסיוע בתחומי הארנונה והדיור ניתנים בהתאם למבחן הכנסה, ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות, כך שגם מי שלא מועסק מבחירה זכאי לקבל אותן. שיעור התעסוקה - לפי הסדר "תורתו אומנותו" גברים חרדים יכולים לדחות את השירות הצבאי שלהם בתנאי שהם לומדים בישיבה ולא עובדים או רוכשים השכלה לא-תורנית. קיים "גיל הפטור" שהחל ממנו הם יכולים לעבוד, אשר חלו בו שינויים במהלך 3 השנים. על כן בדיון בסוגיית גיוס תלמידי ישיבה לצה"ל כרוכה סוגיית שיעור התעסוקה ורמת ההכנסה. כאשר בוחנים את שיעור התעסוקה של גברים חרדים, עולה כי הוא עלה ברבעון השני של 2023 ל-55.8% לעומת 53.1% בשנת 2022. בשנים 2021-2015 נע שיעור התעסוקה של גברים חרדים סביב ה.52%-48%. השכר של גברים חרדים עלה ב-24% ל-707,9 ש"ח. השכר בשנת 2021 היה 50.3% משכר גברים יהודים לא חרדים, בהשוואה ל-52.2% בשנת 2014. הנחות בארנונה - יש מגוון הנחות ופטורים מארנונה שקבועים בחקיקה כגון הנחה לאזרחים ותיקים ולנכים. ההנחה הרלוונטית ביותר לאוכלוסייה החרדית היא הנחה לפי מבחן הכנסה. בשנת 2023 הנחה לפי מבחן הכנסה הייתה ההנחה הגדולה ביותר בהיקפה. הרשויות המקומיות העניקו הנחות לפי מבחן הכנסה בהיקף של כ790- מיליון ש"ח, שהיו כ18%- מסך ההנחות בארנונה, לכ230,000- משקי בית, כ8%- מכלל משקי הבית. סיוע בדיור - חלק גדול מההטבות בתחום הדיור מותנות בכך שהזכאי יהיה חסר דירה ובעל הכנסות נמוכות. בחברה החרדית שיעור גבוה של בעלי דירה אבל גם שיעור גבוה של משקי בית עם הכנסה נמוכה. כ-75% ממשקי הבית החרדים הם בעלי דירה לעומת כ-70% בכלל האוכלוסייה. סיוע בשכר דירה - יש כמה קבוצות זכאים לסיוע בשכר דירה כגון עולים חדשים, משפחות חד-הוריות ואסירים משוחררים. על כל הזכאים מי שממצה כושר השתכרות. הזכאות הרלוונטית ביותר לאברכים היא זכאות לפי מבחן הכנסה. מי שממצה כושר השתכרות והכנסתו מעבודה אינה עולה על גובה ההכנסה המזכה. מי שזכאי לדיור ציבורי אך טרם נמצאה לו דירה מתאימה, זכאי לסיוע מוגדל בשכ"ד. בשנת 2022 שילם משרד השיכון כ-2.3 מיליארד ש"ח בסיוע בשכ"ד, מתוך זה חלקה של החברה החרדית מוערך בכ-8% ולכן הסכום ששולם לה מוערך בקרוב ל-200 מיליון ש"ח. דיור ציבורי - דיור ציבורי הן דירות בבעלות המדינה או גופים ציבוריים המושכרות לזכאים בשכ"ד נמוך ממחירי השוק החופשי. לפי עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לסקרי הלמ"ס מוערך שחלקם של משקי בית חרדים בדיור הציבורי נמוך מחלקם באוכלוסייה בכ-50%. ייתכן שזה נובע מאי התאמה בין מיקום הדירות לבין מיקום הקהילות החרדיות. ב2023 היו כ-45,000 דירות מאוכלסות בדיור הציבורי, מוערך כי פחות מ2,000- אוכלסו על-ידי זכאים מהחברה החרדית. סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים, אשר דיווח לוועדה בשבוע שעבר על הכוונה להוציא 14,000 צווים נוספים, פירט את התאריכים: הצווים יישלחו בשלוש פעימות ב-13.3 5,000,ב-6.4 5,000 צווים, ב-4.5 יישלחו 4,000.