הוועדה בראשות ח"כ מיקי לוי המשיכה היום לדון בדוח המבקר שיצא על אירועי שבעה באוקטובר. הדיון היום עסק בנושא הטיפול בנפגעי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. במהלך הדיון הוצגו נתונים מהדוח על היקף הנפגעים ודרכי הטיפול, לצד עדויות קשות של משפחות השורדים, שהביעו תסכול מהליך ההכרה ומתהליך השיקום. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "הנתונים מדהימים בהיקפם: ביטוח לאומי התמודד עם פי 7 נפגעים מכל שנות המדינה. עד כה הכירה הרשות המאשרת בכ-61,000 תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר - היקף חסר תקדים של נפגעים אזרחיים, בהשוואה לכ-9,000 נפגעי פעולות איבה שהוכרו מאז קום המדינה ועד לאירועים אלו. ברגעים הקשים ביותר, כאשר אזרחים עומדים מול שברי חייהם, הביטוח הלאומי מהווה את המשענת הראשונה של מדינת ישראל. האגף לנפגעי פעולות איבה נושא באחריות לזיהוי הנפגעים, הכרה בהם, מתן תמיכה כלכלית מיידית, סיוע במימון טיפולים רפואיים ונפשיים, והובלת תהליך השיקום. צעדים חריגים ננקטו, כגון הכרה מרוכזת למי שנכח ביישובים במרחק 0-7 קילומטר מהרצועה אליהם חדרו מחבלים, וכן למשתתפי המסיבות. עם זאת, המציאות החדשה מצריכה הסדרה מחודשת של מערך הסיוע, שתכיר באופי הייחודי של האירועים. האומדנים הכלכליים מצביעים על תוספת תקציבית שנתית קבועה של בין מיליארד ל-1.7 מיליארד ש"ח לתגמולים לנפגעי האיבה - פי 3 עד פי 4 מסך התגמולים ששולמו לפני המלחמה. נדרשים פישוט וזירוז תהליכי ההכרה והטיפול, הרחבת מגוון השירותים והתמיכה מעבר לפיצוי הכספי, וגיבוש פתרונות למי שכיום נופלים בין הכסאות". הילה אביר, אחות שכולה שאיבדה את אחיה בפסטיבל נובה: "17 חודשים לתוך האירוע והמשפחות השכולות עדיין נזקקות. על-פי דוח מבקר המדינה ודוח ועדת הכהן מצהירים שיש לקונה בחוק. משרד האוצר מסרב להיפגש עימנו. הקמנו יחד עם ביטוח לאומי מטה סיועי, אך עם זאת הוא נלחם בבתי משפט בתביעות שמוגשות ע"י המשפחות שנפגעו ב-7 באוקטובר. בינתיים הזמן עובר והורים מתאבדים." נגה בן פרז, נציגת משפחות ניצולי נובה: "ההכרה היא הכרה בסיסית. יש צורך בהכרה קולקטיבית ראשונית ל-3 שנים ראשונות, פוסט טראומה אינה נפתרת בקלות והשורדים לא רוצים להיות מוגדרים כנכים." היא ציינה את המשבר המשפחתי: "הורים רבים לשורדים טרם שבו לעבודה, משום שהם מטפלים בהם. היינו בקשר טלפוני יממה שלמה עם פרוץ האירועים, ההורים עדיין בטראומה ונדרשים לטפל בילדיהם. לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה." ידידיה אורון, סגן בכיר לתביעות במשרד הביטחון, הציג נתונים: "80 אלף החלטות ניתנו להכרה בנפגעי פעולות איבה, מתוכם 58 אלף במרוכז והיתרה באופן פרטני. אורון הביע תמיכה בהמלצת מבקר המדינה: "אנו תומכים בהצעת מבקר המדינה כי יש להעביר את סמכויות הרשות המאשרת למוסד לביטוח לאומי משום שהוא מתעסק בהיבט האזרחי והרווחתי." הוא הוסיף כי "חוק התגמולים קיים שנים רבות, ומדובר בחוק שנובע מאירוע על-רקע היסטורי ומאז השתנו דברים רבים. אין יתרון נוסף בכך שאני מקבל את התיקים מביטוח לאומי וצריך להחזיר אותם אליו." עו"ד ענבר חן-מאירי מארגון נפגעי פעולות איבה הציגה עמדה מנוגדת בסוגיית הסמכויות: "אנו מתנגדים להעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. מבחינתנו נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים." עם זאת, הוסיפה: "מגיעים אלינו סיפורים רבים בנוגע למעגל השני, ואנו תומכים בהכרתם כנפגעי פעולות איבה." ידידיה אורון, סגן בכיר לתביעות במשרד הביטחון, הציג נתונים: "80 אלף החלטות ניתנו להכרה בנפגעי פעולות איבה, מתוכם 58 אלף במרוכז והיתרה באופן פרטני.אורון הביע תמיכה בהמלצת מבקר המדינה: "אנו תומכים בהצעת מבקר המדינה כי יש להעביר את סמכויות הרשות המאשרת למוסד לביטוח לאומי משום שהוא מתעסק בהיבט האזרחי והרווחתי." הוא הוסיף כי "חוק התגמולים קיים שנים רבות, ומדובר בחוק שנובע מאירוע על-רקע היסטורי ומאז השתנו דברים רבים. אין יתרון נוסף בכך שאני מקבל את התיקים מביטוח לאומי וצריך להחזיר אותם אליו." עו"ד ענבר חן-מאירי מארגון נפגעי פעולות איבה הציגה עמדה מנוגדת בסוגיית הסמכויות: "אנו מתנגדים להעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. מבחינתנו נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים." עם זאת, הוסיפה: "מגיעים אלינו סיפורים רבים בנוגע למעגל השני, ואנו תומכים בהכרתם כנפגעי פעולות איבה." ד"ר עינבל בלאו, מומחית לאסונות ואירועים מהקריה האקדמית אונו, הציגה ניתוח מקצועי: "ראוי היה מזמן שיהיה גורם מתכלל וחוק לאירוע שיטפל בכל קבוצות הנפגעים. המצב המשפטי כרגע שכל בני המשפחות נכנסים לקטגוריה שאינה קיימת בחוק (נפגעים משניים), אולם האירוע חריג בהיקפו הואיל והיה כאן טרור פסיכודיגיטלי שכלל מצלמות גוף של המחבלים." היא הזהירה מפני תהליך ארוך ויקר: "בני המשפחות יעלו לוועדת העררים בבית המשפט המחוזי והוא לא יידע לטפל, ואז הסוגיה תגיע לבג"ץ וגם הוא לא יידע כיצד לנהוג כי לא היה אירוע בסדר גודל כזה במדינה ובעולם. לבסוף יוגשו תביעות נזק שהדיונים יארכו שנים ומדינת ישראל תקבל פסקי דין בעלות של מיליוני שקלים." אפרת אטון מנכ"לית עמותת לב בטוח "אנחנו מאוד מודאגים, מקרי הקצה בקרב שורדי המסיבות ובקרב בני משפחותיהם הולכים ומתרבים, האוויר שלהם נגמר ולא רואים ולא שומעים את זה. המשפחות הם העוגן ועמוד התווך של השורדים ואסור לתת להם ליפול. כדי לתת את המענה הנכון יש צורך בהקמה דחופה של צוות מקרי קצה שרואה את השורדים ובני משפחותיהם. אנחנו עדים לעלייה של מקרי קצה ואבדנות גם בקרב בני המשפחות, אנחנו עוסקים בדיני נפשות וחיי אדם וצריך להבין איך אנחנו מונעים את האסון הבא? הנושא מצריך פתרון מיידי לא בעוד שנה."