במכתבה פירטה אפיק את השתלשלות העניינים: ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה דיון ראשון על הצעות החוק כבר בינואר 2023, והן אושרו במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. לאחר מכן, במהלך הדיונים הנוספים, הופץ נוסח חדש המתייחס לסוגיות המרכזיות - מינוי שופטים, היקף עילת הסבירות, הביקורת השיפוטית על חקיקה ותוקפו של חוק. אפיק הדגישה כי הכנסת רשאית להחזיר הצעת חוק לדיון בוועדה לצורך ביצוע שינויים, כל עוד הם אינם נחשבים ל"נושא חדש", בהתאם לתקנון הכנסת. לדבריה, "אין בלשונו או בתכליתו של סעיף 89 לתקנון הכנסת כל מגבלה על חידוש הדיון בהצעות חוק או על היקף התיקונים שניתן לבצע".

טענות האופוזיציה: "סיכול מכוון של הדיון"

חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי האופן שבו נוהל הדיון, כולל הגבלת הזמן להגשת הסתייגויות, פוגע באופן מהותי בזכותם לנהל דיון מעמיק ומלא. במכתבם נכתב כי מדובר ב"סיכול מכוון של יכולת חברי הוועדה לקיים דיון מעמיק וגניבת דעת של הציבור כאילו קיימת הסכמה רחבה לחקיקה". בתגובה לכך ציינה אפיק כי ניתנה אפשרות נרחבת להגיש הסתייגויות, וכי עד השעה 15:00 הוגשו 71,023 הסתייגויות מצד סיעות יש עתיד והעבודה, לצד 344 הסתייגויות מהותיות שהוגשו על-ידי יתר סיעות האופוזיציה. לדבריה, מספר כה גבוה של הסתייגויות הוא "תקדימי" ואף מעורר שאלה האם באמת נדרש זמן נוסף. במכתבה הבהירה אפיק כי למרות פניית האופוזיציה להאריך את הזמן להגשת ההסתייגויות, נקבעה מסגרת זמן מספקת להכנתן. היא ציינה כי לאחר שיח עם יו"ר הוועדה, סוכם כי ההסתייגויות יוגשו עד השעה 15:00, תוך שמירה על חלון זמן שיאפשר הכנה מספקת. אפיק חתמה את מכתבה בקביעה כי הדיונים על הצעות החוק נערכו בהליך מסודר שכלל התייעצות עם נציגי ממשלה, משפטנים וגורמים מקצועיים נוספים. "לא ניתן לומר כי נפל פגם מהותי בהליך החקיקה", ציינה, תוך שהדגישה כי הכנסת קיימה שבע ישיבות ממושכות בנושא, במהלכן נשמעו עמדות רבות. תגובת הכנסת למחלוקת המשפטית על החקיקה מבהירה: החוקים עברו בהתאם לכללים, אך הוויכוח הפוליטי נמשך במלוא העוצמה.