ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען כי יש לבחון את הצלחות משטרת ישראל וכשלונותיה גם בדיונים חסויים, אך הזהיר מפני הפניית כל האשמות כלפי היועמ"שית: "הקיצוץ בתוכניות החומש למגזר הערבי והיעדר מינוי קבוע לשר לביטחון לאומי מעידים על סדרי העדיפות של הממשלה". ח"כ ואליד אל הואשלה (רע"ם) העיר כי החלטות למיגור הפשיעה גם ראש הממשלה יכול לקבל, וביקש לא לעשות שימוש פוליטי על חשבון הפשיעה בחברה הערבית. ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) הדגישה כי האשמה מוטלת על המשטרה: "מתוך 240 מקרי רצח בשנה שעברה, רק 36 פוענחו. איש לא מונע הקמת תחנות משטרה, אך גם כשהן קיימות, זה לא מונע את גל האלימות".

נציגי המשטרה: "אנחנו עיוורים וחרשים - חייבים אמצעים טכנולוגיים" תנ"צ יוסי גולן, ראש חטיבת החברה הערבית במשטרה, ציין כי המשטרה פועלת להגברת האמון עם המגזר הערבי: "הקמנו 12 תחנות חדשות ונקודות משטרה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות". עם זאת, לדבריו, "חייבים ללכת לכיוון הקהילתי והתרבותי כדי לחזק את שיתוף הפעולה". סנ"צ חיים טייב, מחטיבת המודיעין, טען כי הפשיעה היא כשל רב-מערכתי, החורג מגבולות המשטרה: "אנו נאבקים בהברחות אמצעי לחימה, אך כדי להרתיע את הפושעים, יש להכיר בעבירות נשק כעבירות טרור. ללא כלים מתקדמים כמו רוגלות, אנחנו עיוורים וחרשים".

הד"ר אחמד נסאר, ראש עיריית עראבה, סיפר כי בעירו נהרגו חמישה צעירים ב-2024: "שלטון החוק פשוט לא קיים. הפשיעה משתלטת גם על שירותים עירוניים בסיסיים, כמו פינוי אשפה. הגשתי תלונות על איומים נגדי, אך לא נעשה דבר". עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה, הזהירה כי "מאחורי כל נרצח יש משפחה שלמה שנהרסה. 87% מהחברה הערבית מכירים מישהו שנפגע או נרצח. הממשלה לא עושה דבר כדי לעצור את הטירוף הזה". עו"ד קרן דהרי בן נון ממשרד המשפטים ציינה כי חוק נפגעי עבירה אינו מיושם באופן מלא במגזר הערבי בשל היעדר פענוח תיקי רצח. לגבי סוגיית הרוגלות, אמרה כי "השימוש בהן נפסק ב-2022, אך כבר משנת 2016 ישנה עלייה במספר מקרי הרצח וירידה באחוזי הפענוח. אנו תומכים בהסדרה חוקית שתאפשר שימוש מבוקר באמצעים אלה". לסיכום הדיון, ח"כ סעדה דרש מהיועמ"שית לאפשר למשטרה להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ואמר כי "הנתונים מוכיחים שמדובר בעלייה חדה ומתמשכת בפשיעה, והמשטרה זקוקה לכלים מתאימים כדי להתמודד עם האתגר העצום".