38 אנשי ביטחון, מודיעין, היי-טק וחינוך מבקשים מבג"ץ (18.3.25) למנוע את הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ. עתירה נוספת בנושא הוגשה בידי תנועת משמר הדמוקרטיה. לטענת העותרים, החלטתו של ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, להדיח את בר נגועה בחוסר חוקיות ובחוסר סבירות קיצוני. בג"ץ כבר דחה בקשה למנוע מן הממשלה לדון בהדחתו של בר.
בין העותרים: אלוף (מיל')
נמרוד שפר, לשעבר ראש אגף התכנון ומנכ"ל התעשיה האוירית; תא"ל (מיל') עופר לפידות, שהיה ראש מחלקת תכנון וארגון בחיל-האוויר; פרופ' שמעון ינקלביץ, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל אביב; פרופ'
רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ'
חגית מסר-ירון, לשעבר רקטור האוניברסיטה הפתוחה; ויזם ההיי-טק דב מורן. אתמול הוגשה עתירה בידי התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן.
בעתירה נטען, כי בהחלטתו של נתניהו נפלו פגמים מינהליים חמורים, שכן הוא הפר את הנחיית היועצת המשפטית, גלי מיארה, לקיים הליך סדור המבוסס על נימוקים ענייניים בלבד והנשען על תשתית עובדתית ומשפטית מלאה. העותרים מזכירים את חקירת פרשת קטרגייט, שלדבריהם גורמת לכך שהדחתו של בר - שהיא בעלת רגישות יוצאת דופן בכל עת - היא כעת רגישה עוד יותר.
"במצב דברים זה קיימת סכנה של ממש לפגיעה חמורה וקשה, הן לביטחון המדינה והן לשלטון החוק, לזכויות האדם והאזרח ולמשטר הדמוקרטי, בקבלת החלטה חפוזה ובלתי מנומקת, אשר בה רב הנסתר על הגלוי", טוענים העותרים. קיים חשש כבד שהיא "נגועה בשיקולים זרים ובלתי ענייניים, ומשכך - כי ההליך כולו נגוע באי חוקיות וב
ניגוד עניינים, והכל בניגוד לאינטרס הציבורי ותוך סכנה לפגיעה באזרחי המדינה".
לדבריהם, מדובר בחלק ממהלכיו של נתניהו "להביא לשינוי משטרי ולפגיעה ביסודות הדמוקרטיה", וזאת לצד הפגיעה במעמדם של שופטי בית המשפט העליון ופיטוריהם של שומרי הסף ובהם מיארה ובר. העותרים גם מבקשים, כי אם בג"ץ יאפשר לממשלה להחליט על ההדחה - לא לממש את ההחלטה עד להכרעה בעתירה, בה הם מבקשים לבטל אותה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד דפנה הולץ-לכנר וקמילה מיכמן.
משמר הדמוקרטיה אומרת כי אין לאפשר לממשלה לדון בהדחה בניגוד לחוות דעתה המחייבת של מיארה, ולפיה קיימת מניעה משפטית עד להשלמת בחינה משפטית של המהלך. לגבי החלטתו של נתניהו נטען, כי דבקו בה "פגמים עמוקים, לרבות אי-חוקיות, ניגוד עניינים, שיקולים זרים, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ואי סבירות קיצונית". היא גם מבקשת לקבוע כבר כעת, כי אם הממשלה תחליט על ההדחה - ההחלטה תהיה בטלה מעיקרא.
לטענת התנועה, נתניהו "נתון בניגוד עניינים, בשל שורת נושאים, וביניהם החקירה (או החקירות) המתנהלת (או מתנהלות) נגד גורמים שונים בלשכתו, ואפשר שחקירות אלה נוגעות גם במשיב 1 עצמו, בנושא קשרים בין אותם גורמים לבין קטר, בעודם מכהנים בתפקידים רגישים וקרובים למוקד קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה", שכן ייתכן שהוא יידרש להעיד ואולי אף יהפוך לחשוד. התנועה טוענת, כי סביר להניח שנתניהו ינסה למנות במקום בר מי שיהיה נוח יותר עבורו וישדר ספקנות לגבי החקירות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אוהד שפק, דורון ברקת ורינה ענבי.