"מבחינה משפטית בעת הזו לא ניתן למנות את איתמר בן-גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי" - הודיעה (18.3.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הממשלה מתכנסת הערב כדי לאשר את שובו של בן-גביר לתפקיד זה, ממנו התפטר לפני חודשיים בשל ההסכם עם חמאס. נתניהו לא מינה שר במקומו, אלא הפקיד את המשרד זמנית בידי שר התיירות, חיים כץ. כאשר התפטר בן-גביר, היו תלויות ועומדות בבג"ץ עתירה שבהן התבקשו השופטים להורות לנתניהו להעבירו מתפקידו, בטענה שהוא מתערב בעבודתה המבצעית של המשטרה - בניגוד לחוק ולפסיקות קודמות. מיארה ביקשה מנתניהו לשקול לעשות זאת, תוך שפירטה בפניו שורה של אירועים שלכאורה הצדיקו את המהלך. נתניהו לא השיב לפני התפטרותו של בן-גביר, אשר הקפיאה ממילא את הדיון בעתירה. כעת אומרת מיארה, שלא ניתן להחזירו לאותו משרד, אם כי אינה מביעה התנגדות עקרונית למינויו לשר. מכאן עולה, כי מיארה עמדה לגבש עמדה לפיה יש לקבל את העתירה. נתניהו צפוי להחזיר את בן-גביר למשרד למרות ההתנגדות והכנסת צפויה לאשר את המינוי. במצב זה, תתמוך מיארה בקבלת העתירה הקיימת ובעתירות נוספות (אם יוגשו) בעקבות המינוי המחודש. בעתירות כאלו יצטרך בג"ץ להכריע האם להוציא צו ביניים שיקפיא את חזרתו של בן-גביר למשרד לביטחון לאומי. במקביל דחתה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, את בקשתם של כמה מן העותרים (בראשות יזם ההיי-טק אורני פטרושקה) למנוע את חזרתו של בן-גביר לממשלה עד להכרעה בעתירה, או עד להתייחסותם של נתניהו, בן-גביר ומיארה לפנייתה הקודמת של מיארה לנתניהו. היא אומרת כי לנוכח העובדה שהדיון בעתירות קבוע לעוד שבועיים (7.4.25) - אין מקום לצו ארעי. ברק-ארז הורתה לכל המשיבים להגיב לכל המאוחר עד 24 במארס ולהתייחס בין היתר לאותה פנייה.