הקבינט המדיני-ביטחוני אישר (מוצ"ש, 23.3.25) את הצעת שר במשרד הביטחון,
בצלאל סמוטריץ', להכיר ב-13 יישובים ביהודה ושומרון כיישובים עצמאיים לכל דבר - צעד שמעמיק את תהליך האחיזה האזרחית בשטח ומעודד את המשך הרחבת ההתיישבות היהודית.
המהלך, אשר יוצא לפועל באמצעות מינהלת ההתיישבות שבאחריות סמוטריץ', כולל את היישובים: אלון, חרשה, כרם רעים, נריה, מגרון, שבות רחל, אבנת, ברוש הבקעה (בתרונות), לשם, נופי נחמיה, טל מנשה, איבי הנחל וגבעות. עד כה נחשבו יישובים אלו לחלק מיישובי "אם" סמוכים, אף שלעיתים מדובר בהתיישבויות פעילות ועצמאיות זה עשרות שנים.
"אנחנו ממשיכים בעזרת השם להוביל מהפכה של נורמליזציה והסדרה בהתיישבות", אמר סמוטריץ'. "במקום להחביא ולהתנצל - אנחנו מרימים את הדגל, בונים ומיישבים. זה עוד צעד חשוב בדרך לריבונות בפועל ביהודה ושומרון".
קצב שיא בבנייה בהתנחלויות - יותר מבשנה שלמה
לצד ההכרה ביישובים, נרשם גידול חד במאמצי התכנון והבנייה בהתנחלויות: לפי נתוני ארגון "
שלום עכשיו", מתחילת שנת 2025 ועד 19 במרס, אושרו 10,503 יחידות דיור - יותר מכל אישורי 2024 כולה (9,971 יח"ד). מדובר בזינוק חסר תקדים, שמיוחס לשורת שינויים מבניים שמובילים השר סמוטריץ' ושותפיו בממשלה, ובעיקר להסרת הפיקוח של שר הביטחון על הליכי התכנון ביוני 2023.
מאז, הפכה מועצת התכנון העליונה בשטחים לגוף דומיננטי ומתכנסת באופן שבועי, במקום אחת לרבעון. שינוי נוסף הוא מינויים פוליטיים במינהל האזרחי, בראשם מינויו של יהודה אלקלעי - מהנדס מועצת שומרון לשעבר - למנהל לשכת התכנון. גם בהרכב מועצת התכנון חלו שינויים, עם צירוף נציג ממשרד ההתיישבות.
ביקורת מהשמאל: "מדיניות סיפוח במסווה של פיתוח"
בארגון השמאל הרדיקלי "שלום עכשיו" מתריעים מהתוצאה האפשרית של המהלכים: "במקום לדאוג לחטופים ולהבטיח את ביטחון ישראל, ממשלת נתניהו-סמוטריץ' עושה הכל כדי להעמיק את הסכסוך ולמנוע כל סיכוי להסדר עתידי". לדבריהם, המהלכים מבוצעים תוך כדי המלחמה בעזה - תקופה שבה תשומת הלב הציבורית והבינלאומית מופנית פחות לשטחי יהודה ושומרון - "כדי למלא את מאגרי התכנון לעתיד".
דוגמה לבעייתיות מציינים אנשי שלום עכשיו בתוכנית 512/2 בעתניאל שבדרום הר חברון, שם אושרה תוכנית המכשירה בדיעבד עשרות בתים שנבנו שלא כחוק, ומתכננת להוסיף עוד 156 יחידות דיור - חלקן על גשרים מעל קרקעות פרטיות של פלשתינים. לטענת הארגון, מדובר בניצול ההליך התכנוני כדי לקבע גזל בפועל.
בין ריבונות לדה-פקטו לסכסוך ארוך טווח
המהלכים של מינהלת ההתיישבות מדגישים את קו הפעולה של סמוטריץ': לחזק את ההתיישבות היהודית בגדה ולהקנות לה מעמד ממלכתי, מבלי להמתין להסכמות מדיניות רחבות. בכך נוצר מצב של ריבונות דה-פקטו באזורים רבים.
מן העבר השני, ההשלכות הבינלאומיות והפנים-ישראליות של מהלכים אלו צפויות ללוות את השיח הציבורי והפוליטי בתקופה הקרובה. בינתיים, במנהלת ההתיישבות כבר מכינים את רשימת היישובים הבאה שיבקשו להכיר בהם כעצמאיים.