הממשלה צפויה לקבוע (23.3.25), ככל הנראה פה אחד, כי אין לה אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה - השלב הראשון בהליך להדחתה. את ההצעה הגיש שר המשפטים, יריב לוין, אשר ינהל את הישיבה בהעדרו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המנוע מעיסוק בנושא בשל הסדר ניגוד העניינים על-רקע משפטו. לוין ביקש מהממשלה להביע אי-אמון במיארה "נוכח התנהלותה הבלתי-הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". לוין הניח על שולחן הממשלה מסמך בן 85 עמודים, המפרט את הסיבות שלדעתו מחייבות להדיח את מיארה, כולל מקרים בהם בלמה החלטות וחוקים וסירבה לייצג את הממשלה בבג"ץ. הישיבה תחל בשעה 11:00 וצפויה להימשך כשלוש שעות. טרם ברור האם מיארה תגיע לישיבה, או שתיוצג בידי אחד מן המשנים (כנראה גיל לימון); היא צפויה להציג נתונים שיסתרו את טענותיו של לוין. מתוך 600 החלטות ממשלת נתניהו הנוכחית, לגבי פחות מעשר בלבד נקבעה "מניעות משפטית" - כלומר ב-98.5% מהמקרים נתנה מיארה גיבוי משפטי להחלטות. כמעט בכל המקרים בהם סירבה מיארה להגן בבג"ץ על עמדת הממשלה, היא אפשרה לה לקבל ייצוג נפרד; למעט במקרה אחד, בג"ץ קיבל את עמדתה בכל הסוגיות הללו (ובהן ביטול עילת הסבירות, גיוס החרדים, חוק בן-גביר ומינוי נשיא בית המשפט העליון). עוד צפויה מיארה לציין, כי הייעוץ המשפטי אישר יותר מ-150 מינויים; קודמו יותר מ-350 הצעות חוק ממשלתיות, שמהן כ-250 כבר הפכו לחוקים; הייעוץ המשפטי סייע ל-700 חוקים, תקנות והוראות מינהליות על-רקע המלחמה; היא ייצגה את המדינה ב-2,000 הליכים ביטחוניים בבית המשפט העליון, כולל עתירות לגבי מעצרים מינהליים, הריסת בתים, החזקת גופות מחבלים ומדיניות הממשלה לגבי הסיוע ההומניטרי. בשלב הבא על הממשלה לפנות לוועדה למינוי היועץ המשפטי ולקבל את חוות דעתה, אשר אומנם אינה מחייבת, אך יהיה לה משקל רב בעתירות הצפויות לבג"ץ אם וכאשר תחליט הממשלה סופית להדיח את מיארה. בוועדה חמישה חברים, אך רק שלושה מקומות מאוישים. היו"ר הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס; נציג הפקולטות למשפטים הוא פרופ' רון שפירא; ונציגת לשכת עורכי הדין היא תמי אולמן. לוין צריך למנות שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר, ויו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ימנה חבר כנסת מטעם הקואליציה. לוין לא ימנה יועץ משפטי לשעבר, שכן כולם מתנגדים להדחה: אהרן ברק, יצחק זמיר, יהודה וינשטיין (שהיה בעבר פרקליטו של נתניהו) ואביחי מנדלבליט. גם מבין שרי המשפטים לשעבר, רבים מתנגדים להדחה וחלקם אף אמרו זאת במפורש: דן מרידור, יוסי ביילין, מאיר שטרית, ציפי לבני, חיים רמון ואבי ניסנקורן. במצב זה, היחידים הבאים בחשבון מבחינת עמדתם האפשרית הם דניאל פרידמן (בן 89 ולא ברור האם יטול את התפקיד), איילת שקד (מקורבת לנפתלי בנט ולכן תיפסל משיקולים פוליטיים), צחי הנגבי (כיום ראש המטה לביטחון לאומי ולכן שכיר של הממשלה המבקשת להדיח את מיארה), גדעון סער (כעת שר החוץ התומך בהדחה) ואמיר אוחנה (כעת יו"ר הכנסת ובעל תפקיד בכיר בקואליציה). מינוי אפשרי של סער או אוחנה ייתקל בעתירה לבג"ץ, מה שיעכב את המהלך, ולכן לוין אינו פוסל את האפשרות שהוועדה תמנה ארבעה חברים בלבד. אולם, יש צורך ברוב של ארבעה מבין חמשת חברי הוועדה כדי להמליץ על הדחתה על מיארה - ואולמן לבטח תתנגד, כך שבמצב כזה ברור שלא תתקבל ההמלצה שמבקש לוין. אם ימונה שר משפטים לשעבר אשר יסכים להדחה, ההכרעה תהיה בידיו של גרוניס. הוא התנגד בשעתו להמלצה על מיארה, בנימוק שאין לה הכישורים הדרושים, אך אין בכך כדי ללמד שיסכים כעת להדחתה - במיוחד אם מיארה תשכנע אותו שהמהלכים עליהם מצביע לוין נבעו מדעתה המקצועית. לוין מקווה לסיים את ההדחה בתוך חודשיים, לא כולל העתירות הצפויות לבג"ץ והאפשרות שבית המשפט יוציא צו ביניים שימנע את ההדחה. במקרה או שלא במקרה, זהו בקירוב לוח הזמנים הצפוי לתחילת חקירתו הנגדית של נתניהו במשפטו.