ראש ממשלת קנדה, מארק קארניי, הודיע (23.3.25) על הקדמת הבחירות לפרלמנט. הן יתקיימו ב-28 באפריל במקום ב-20 באוקטובר, והנושא המרכזי צפוי להיות מי ייטיב להתמודד עם
דונלד טראמפ: קארניי בראש הליברלים, או מנהיג השמרנים פייר פוליוור.
קארניי נכנס לתפקידו לפני שבועיים והחליף את ג'סטין טרודו, שהיה ראש הממשלה בתשע השנים האחרונות וספג ירידה חדה בפופולריות שלו. עד לפני חודשיים הובילו השמרנים ביתרון שהגיע ל-20 נקודות, אך העימותים עם ממשל טראמפ הובילו למהפך בסקרים. על פי מודל אקונומיסט, לליברלים יש כעת 39% לעומת 37% לשמרנים, 11% למפלגה הדמוקרטית החדשה (שמאל) ו-6% לגוש קוויבק הבדלני.
ארה"ב וקנדה היו עד השבעתו של טראמפ בעלות היחסים ההדוקים ביותר בעולם, כולל סחר הדדי בהיקף של למעלה מ-900 מיליארד דולר בשנה, 400,000 איש העוברים את הגבול בשני הכיוונים מדי יום ומיליוני תיירים הדדיים מדי שנה. אולם, טראמפ הרע מאוד את היחסים בהכרזותיו החוזרות ונשנות על רצונו (הבלתי-אפשרי) להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב והטיל עליה מכסים של 25% - וקנדה הגיבה במכסים משלה, המכוונים למוצרים המגיעים ממעוזים רפובליקניים.
קארניי בן ה-60, שהיה בעבר נגיד הבנק המרכזי של קנדה (בזמן המשבר הפיננסי של 2008) ונגיד בנק אוף אינגלנד (בעת הברקזיט ב-2016), ניצח בקלות בהתמודדות על הנהגת הליברלים ונכנס לתפקידו ב-23 בחודש. הוא יתמודד מול פוליוור בן ה-45, פופוליסט שאותו הוא מכנה "טראמפ הקנדי". הסוקר דייוויד קולטו מסביר, כי עד ינואר "הרשע היה טרודו והגיבור היה פוליוור. כעת הרשע הוא טראמפ ואנחנו צריכים להחליט מיהו הגיבור".
קארניי מבקש להציג את עצמו כמנהל משברים מנוסה ובלתי כנוע, לו זקוקה קנדה בתקופה סוערת זו. בעשרת ימי כהונתו הראשונים הוא ביקר בבריטניה ובצרפת - ולא בארה"ב כמקובל - כדי להדק את הקשרים עם המדינות מהן הגיעו לקנדה ראשוני המתיישבים האירופים; אנגלית וצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה. הוא אינו מוכר לרוב הקנדים, מעולם לא מילא תפקיד של שר ולא התמודד בבחירות, ואינו מדבר צרפתית שוטפת.
פוליוור הוא ההיפך הגמור: פוליטיקאי כל ימי חייו, אשר נבחר לפרלמנט בגיל 25 וזכה למוניטין על תוקפנותו בזמן השאילתות של ראש הממשלה. הוא נבחר למנהיג השמרנים ב-2022, הבטיח שייאבק נגד שומרי הסף, צבר תמיכה בביקורתו על האינפלציה שאחרי הקורונה והטיל את האחריות על טרודו. פוליוור גם מרבה לתקוף את התקשורת, והודיע שעיתונאים לא יצטרפו למטוסו ולאוטובוס שלו במסע הבחירות. הוא תומך בהטלת מכסי גומלין על ארה"ב, והכריז שישלם כל מחיר כדי לשמור על ריבונותה ועצמאותה של קנדה.