על-פי התיקון, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של עשר שנים לפחות כעו"ד) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
לבחירת שופטים בכל הערכאות יידרש רוב רגיל של חמישה מתשעת מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה (דהיינו, ללא צורך בתמיכת שופט). עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון - שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם, שוב ללא צורך בהסכמת שופט.
בנוסף אושר במתווה, כי ניתן יהיה למנות כשופט בבית המשפט העליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. המתווה מציע גם לקבוע כי שני שלישים לפחות משופטי העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי לשעבר, שנבחרו לקידום.
עוד אושר כי מתחילתה של תקופת בחירות, או ממועד התפטרות ממשלה, נציגים בוועדה לבחירת שופטים שימונו בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה) לא יבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.