שורה של עתירות הוגשו לבג"ץ נגד השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובדרכי עבודתה - זמן קצר לאחר שהכנסת אישרה את התיקון (27.3.25). סביר להניח שבשעות ובימים הקרובים יוגשו עתירות נוספות. בעתירות אין בקשות לצו ביניים, שכן התיקון ייכנס לתוקפו רק בכנסת הבאה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, צפויה לתמוך בקבלת העתירות ולאפשר לממשלה ייצוג נפרד. לא ברור מה תהיה עמדת היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק. מאחר שמדובר בשינוי של חוק יסוד (השפיטה), בג"ץ ידון בעתירות בהרכב של תשעה או 11 מבין 12 השופטים המכהנים בו כיום. האגודה לזכויות האזרח טוענת, כי תוצאת השינוי תהיה ש"ישראל תהיה למשטר שיש בו רק מראית עין של הפרדת רשויות; רק מראית עין של עצמאות שיפוטית ואי תלות של היושבים לדין; רק מראית עין של שלטון חוק וזכויות אדם; וייתכן שגם הבחירות יהיו למראית עין בלבד. הכוח השלטוני יהיה מרוכז כולו בידיה של הממשלה ובידיו של ראש הממשלה, ומערך האיזונים והבלמים ייחלש. "החוקים והמהלכים של הממשלה ה-37 בראשות בנימין נתניהו מהווים הפיכה משטרית, המקודמת בחסות מלחמה, והם מתנגשים חזיתית עם אופיה הדמוקרטי של המדינה. ההשתלטות על הרשות השופטת היא המפתח, שכן באין דיין אין דין, השלטון יוכל לעשות כרצונו, ולכן הממשלה נחושה להכניע את הרשות השופטת". לטענת האגודה, "התיקון המשטרי קודם בהליך מהיר מאוד, כוחני, קלוקל, ללא ניסיון להגיע להסכמה רחבה, ולכן התיקון אינו לגיטימי, וכפי שנראה הוא גם אינו חוקתי". לדבריה, "התיקון החוקתי יוביל לפגיעה חזיתית קשה ובוטה בעקרון הפרדת הרשויות, בעצמאותם ובאי תלותם של השופטים, במקצועיותם ובאמון הציבור בהם, וכתוצאה מכך בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק ובליבת זכויות האדם. "התיקון מתנגש חזיתית עם חובתם של השופטים להגן באופן עצמאי על זכויות אדם, לבלום את הרוב מפגיעה במיעוט, ולהגן על אינטרסים ציבוריים חשובים כמו טוהר המידות. מתדיין שיבקש סעד לא יזכה להליך הוגן, והוא יעמיד את השופטים בכל הערכאות, גם כאלו שכבר מכהנים, במצב בלתי אפשרי שבו כל החלטה שיפוטית עשויה לחרוץ את גורלם המקצועי האישי. משום כך יש לבטלו". האגודה מסיימת בתיאור הניסיון של ממשלת פולין להשתלט על הרשות השופטת, כדוגמה לסכנותיו של מהלך שכזה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור. התנועה לאיכות השלטון טוענת, כי "התיקון חורג מסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת, ועולה כדי תיקון חוקתי שאינו חוקתי באשר הוא פוגע פגיעה אנושה במאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית – בשלטון החוק, בעצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ובמארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל, העולה כדי שינוי 'המבנה הבסיסי' של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל. "התיקון נתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, באשר הוא משנה לחלוטין את אופי המשטר הישראלי, תוך מתן כוח כמעט בלתי מוגבל לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, קרי לגורמים פוליטיים, על הרשות השופטת ולפיכך אין לזהותו כנורמה חוקתית, אלא כפעולה משפטית שדינה בטלות". עוד נטען בעתירה, כי נפלו פגמים תהליכיים קשים בחקיקת התיקון, בעיקר העדר זמן מספיק לדיון בשינוי ובהשלכותיו, ונעשה שימוש לרעה בתקנון הכנסת כדי לקדם אותו במהירות. לטענת התנועה, מדובר בחלק ממהלכי הממשלה הנוכחית שמטרתם "ריקון הדמוקרטיה הישראלית מתוכנה, והותרתה ככותרת בלבד – קליפה ריקה". לדבריה, התיקון מממש את החשש לפיו הרשות השופטת תהיה ידן הארוכה של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ומוביל לפוליטיזציה של בחירת השופטים - עניין היורד לשורש הדמוקרטיה הישראלית. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר, סתיו ליבנה-להב ועדן בויום. תנועת משמר הדמוקרטיה טוענת, כי מדובר ב"פגיעה אנושה, יסודית ועמוקה בעקרונות יסוד של שיטת המשטר היהודית והדמוקרטית של ישראל, בעקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק, בעקרון עצמאות הרשות השופטת ובזכויות אדם חוקתיות, וזאת תוך חריגת הכנסת מסמכותה המכוננת" שכן היא השתמשה בה לרעה ויצרה תיקון חוקתי בלתי חוקתי". לטענת התנועה, מהלכיה של הממשלה מאז הקמתה מהווים הפיכה משטרית, והתיקון הנוכחי "משנה מן הקצה אל הקצה את האתוס שעליו בנויה מערכת השפיטה בישראל זה עשרות שנים; פוגע בעצמאות השיפוטית הן ברמה האישית והן המוסדית; פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, ומטיל כתם של פוליטיזציה על מערכת המשפט". היא מוסיפה, כי החוק לא עבר את כל מסלול החקיקה, אלא נדון בפעימה אחת כתיקון לשינוי הקודם שאושר בקריאה ראשונה. התנועה עומדת על חשיבותם של ההיבטים המקצועיים במינוי השופטים ושל עצמאות מערכת המשפט, וטוענת שהתיקון מתעלם מכל אלה. "הוא הופך את שיטת בחירת השופטים לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה, וביחס לבית המשפט העליון אף משקל מכריע". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יובל יועז.