נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הורה (27.3.25) לסגנו, ג"ד ואנס, להתערב בתכנים המוצגים במוזאונים של Smithsonian Institution - מכון המוזאונים, החינוך והמחקר החשוב ביותר בעולם. טראמפ קבע בצו נשיאותי, כי יש למחוק "נרטיבים מפלגים" ולהחזיר "אנדרטאות, מזכרות ופסלים" שהוצאו בחמש השנים האחרונות; הכוונה לפריטים של הדרום המורד במלחמת האזרחים. מסמך נלווה של הבית הלבן מציין, כי הצעדים יתמקדו ב"אידיאולוגיה אנטי-אמריקנית" - הדהוד לחקירותיו האנטי-קומוניסטיות הידועות לשמצה של הסנאטור ג'ו מק'ארתי בשנות ה-1950. הפרקליט שליווה את החקירות ולמעשה ניהל אותן היה רוי קוהן - לימים פרקליטו של טראמפ ומי שנחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר עליו. הסמית'סוניאן הוקם על-פי חוק ה-1846, והוא מוגדר כשותפות ציבורית-פרטית הפועלת באופן עצמאי (כמו גופים רבים אחרים שבאופן רשמי משתייכים לרשות המבצעת). הוא מופקד על שימור ההיסטוריה האמריקנית, ברשותו 160 מיליון פרטים והוא מפעיל 21 מוזאונים, 21 ספריות, 14 מרכזי מחקר וחינוך וגן חיות. למעלה מ-200 מוזאונים ומוסדות בכל רחבי ארה"ב קשורים אליו. רוב המוזאונים של הסמית'סוניאן נמצאים ב"מול" בוושינגטון - השדרה המחברת בין אנדרטת לינקולן, אנדרטת וושינגטון והקפיטול. ביניהם: המוזאון להיסטוריה אמריקנית, מוזאון האוויר והחלל, מוזאון הטבע, הגלריה הלאומית, המוזאון להיסטוריה אפרו-אמריקנית והמוזאון להיסטוריה אינדיאנית. 30 מיליון איש מבקרים מדי שנה במוזאונים, שהכניסה אליהם חינם. תקציב המוסד עומד על 1.25 מיליארד דולר בשנה - שני שלישים מהממשל והיתרה מקרנות (בהן יש 2.4 מיליארד דולר), תרומות, דמי חבר ואירועים. בראש הסמית'סוניאן, המעסיק 6,400 עובדים, עומדת מועצה ציבורית ובה תשעה נציגי ציבור, שישה חברי קונגרס, ואנס ונשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס. לא ברור האם לוואנס יש סמכות להתערב בתכני המוסד, אך הממשל יכול לקצץ את התמיכה בו - אם לא מיד, אזי משנת התקציב המתחילה ב-1 באוקטובר. לדברי טראמפ, "בעשור האחרון היו האמריקנים עדים למאמץ מרוכז ונרחב לשכתב את ההיסטוריה שלנו, להחליף עובדות אובייקטיביות בנרטיב מוטה בידי אידיאולוגיה במקום בידי האמת. התנועה הרביזיוניסטית רוצה לחתור תחת ההישגים הנפלאים של ארה"ב, באמצעות הצגת עקרונותיה הבסיסיים ואבני הדרך ההיסטוריות שלה באור שלילי". לטענתו, גישתו של הסמית'סוניאן להיסטוריה היא "מיסודה גזענית, סקסיסטית, פוגענית או לקויה בדרכים אחרות". טראמפ טוען, כי במוסד יש מוצגים המתארים את הערכים האמריקניים והמערביים כ"מזיקים ופוגעניים מיסודם". לדבריו, הסמית'סוניאן היה מוסד שזכה לכבוד רב ואייקון עולמי של הישגים תרבותיים, אך בשנים האחרונות הוא נתון להשפעת אידיאולוגיה פלגנית ומוטת גזע. הוא יוצא במישרין נגד המוזאון להיסטוריה אפרו-אמריקנית, אשר נפתח ב-2016. על-פי ההוראה, ואנס יעבוד עם צוות הבית הלבן ויוכל למנוע מימון מתצוגות "הפוגעות בערכים האמריקניים ומפלגות את האמריקנים על בסיס גזע".

גופי ממשל יפטרו רבבות עובדים

במקביל חשף וושינגטון פוסט מסמך של הבית הלבן, ולפיו 22 גופי ממשל יידרשו לצמצם את מספר עובדיהם בשיעור שבין 8% ל-50%; שירות המדינה הפדרלי (לא כולל הכוחות המזוינים) מונה 2.3 מיליון בני אדם. לא מדובר בהכרח בתוכניות שיתממשו במלוא, אך המסמך משקף את עומק הקיצוץ שמתכננים טראמפ ואילון מאסק. צעדים אלו צפויים להיתקל באתגרים משפטיים. בין היתר נאמר במסמך, כי משרד השיכון יידרש לקצץ מחצית מבין 8,300 עובדיו, משרד הפנים יידרש לקצץ רבע, ורשות המיסים - שליש. הקיצוץ המתוכנן במשרד המשפטים הוא 8%, במשרד המסחר מדובר על 30%, וברשות לעסקים קטנים - 43%. הבית הלבן אומר בתגובה, כי מדובר במסמך שאינו מעודכן (הוא עודכן לאחרונה בשבוע שעבר) אלא בבסיס לדיונים. שר הבריאות, רוברט קנדי, הודיע אתמול על קיצוץ של 20,000 משרות במשרדו - קרוב לרבע מכלל העובדים. 10,000 עובדים כבר פרשו מרצון על-פי תוכנית שהציע הממשל בחודש שעבר, ועוד 10,000 יפוטרו. קיצוצים כה נרחבים לרוחב הממשל עלולים להוביל לפיטורי עובדים חיוניים, ולכך שעובדים טובים הם שיפרשו משום שיוכלו להשיג משרות חלופיות. הממשל כבר נאלץ להחזיר עובדים שפוטרו - מכוח צווים שיפוטיים או משום שהתברר שהם חיוניים.