נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיגר מסר תקיף למערב (27.03.25), כשהזהיר מפני ניסיונות של ארצות הברית ונאט"ו לבסס שליטה באזור הארקטי. בהתייחסות פומבית לא שגרתית, התמקד פוטין באי גרינלנד - טריטוריה אסטרטגית בצפון האוקיינוס האטלנטי - והציג את עמדת רוסיה כלפי פעילותה הגוברת של ארה"ב בזירה הצפונית. לדבריו, “ברור שארצות הברית תמשיך לקדם באופן שיטתי את האינטרסים הגיאו־אסטרטגיים, הצבאיים־פוליטיים והכלכליים שלה בארקטיקה”. פוטין הדגיש כי ההתעניינות האמריקנית בגרינלנד אינה תופעה חדשה, אלא חלק ממדיניות ארוכת שנים: "הניסיונות להשיג דריסת רגל בגרינלנד החלו כבר במאה ה־19", אמר, תוך אזכור יוזמות אמריקניות לרכישת האי לאחר מלחמת העולם השנייה. אף שפוטין לא התייחס ישירות להצעת הרכישה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ב־2019, דבריו משתלבים בביקורת כוללת כלפי מדיניות החוץ האמריקנית באזור הקוטב, אותה הוא מגדיר כאגרסיבית ושיטתית.

אי עצום עם ערך אסטרטגי מובהק

גרינלנד, טריטוריה אוטונומית של ממלכת דנמרק, נחשבת לאי הגדול בעולם - עם שטח של כ־2.16 מיליון קילומטרים רבועים (לעומת כ־9.83 מיליון של ארה"ב). כ־80% משטחה מכוסים קרח, אך ההפשרה המואצת של הקרחונים פותחת גישה למשאבי טבע נדירים ונתיבי שיט אסטרטגיים. האי הפך בעשור האחרון לזירת תחרות בין־מעצמתית. רוסיה, ארה"ב וסין מבקשות להשיג השפעה גיאו־פוליטית, שליטה על משאבים וגישה צבאית ונמלית באזור שעד לאחרונה נחשב שוליים גאוגרפיים.

התגובה הרוסית: חיזוק צבאי בארקטיקה

נוכח המגמות המערביות, פוטין הדגיש כי רוסיה תגביר את נוכחותה באזור: "רוסיה תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ותספק תגובה הולמת על-ידי הגדלת היכולות הצבאיות ושדרוג התשתית הצבאית שלה בארקטיקה". הצהרות אלה ממשיכות מדיניות רוסית שיטתית של השקעה בתשתיות צבאיות בצפון, כולל הקמת בסיסים חדשים, פריסת מערכות התרעה וביצוע תמרונים ימיים וטכנולוגיים בסביבה הארקטית. בעוד הקרחונים נמסים, המתחים מתגבשים: הארקטיקה הפכה לזירת מאבק בין־מעצמתי. דבריו של פוטין ממחישים את תפיסת האיום מצד רוסיה - לא רק כלפי פעילות נאט"ו, אלא גם כלפי עצם הניסיון, כפי שהוא מגדיר זאת, לכתר את רוסיה מדרום, מזרח - וכעת גם מהצפון. העימותים העתידיים לא יתחוללו רק במזרח אירופה - אלא גם במרחבי הקרח של הצפון הקפוא.