בדיון בוועדה לביקורת המדינה על פעילות מרכזי החוסן, התריע מבקר המדינה על פער משמעותי בין היקף הסובלים מתסמיני טראומה לבין מספר המטופלים בפועל. הדוח חשף כי כ־38% מהמפונים דיווחו על תסמינים נפשיים, אך רק 15,750 טופלו עד סוף 2023 - כ־8% בלבד. במשרד הבריאות הגיבו: "מערכת בריאות הנפש גדלה פי חמישה בתקופה קצרה - זה חסר תקדים". הד"ר גלעד בודנהיימר הדגיש את הרחבת הפעילות ופריסת מאות נקודות שירות לפונים. על אף העלייה בתקצוב, טרם גובשו הסכמי מימון לשנת 2024.

ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה (א') בהצעת חוק המבקשת לחשב יחידות דיור הנמצאות בבנייה כחלק ממספר התושבים ברשות, ולתמרץ בכך ראשי ערים להגדיל את הבנייה בתחומן. לפי ההצעה, כל יחידת דיור פעילה תיחשב כשני תושבים לצורכי חישוב שכר ותוספת חברי מועצה. הצעת החוק מעוררת התנגדות בקרב חלק מהח"כים והגופים המקצועיים. נציגים מלובי 99 וממשרד האוצר התריעו כי מדובר בניגוד עניינים בין תמריץ אישי לבין החלטה מקצועית, ואף העלו חששות משינויי שכר רטרואקטיביים. ח"כ יוראי להב הרצנו הזהיר כי ההצעה תעודד בנייה על קרקע חדשה במקום התחדשות עירונית. הדיון נמשך לקראת הכנה לקריאה ראשונה.

ח"כים בוועדה תקפו את ארגון הבריאות בטענה שהוא מקדם נרטיב עוין לישראל ומסכן את ביטחונה הרפואי והריבוני  ▪  בדיון נטען כי התקנות החדשות יחייבו את ישראל לשתף פעולה עם מדינות אויב  ▪  משרד הבריאות נדרש להציג את הסתייגויותיו הרשמיות

ועדת החוץ והביטחון העבירה את חוק הקפאת כספי הטרור בקריאה ראשונה. החוק קובע כי על הרשות הפלשתינית יהיה לפצות את מדינת ישראל על ההוצאות שלה בגין מעשי טרור.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום 30.3.25) לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ששון גואטה לתקן את חוק המועצה לענף הלול ולדחות את ביטול התכנון בענף הלול. בתחילה הציע ח"כ גואטה לדחות את ביטול התכנון ב-17 שנים, עד לשנת 2050, אולם לאחר הדיון הקודם אישרה היום הוועדה לצמצם את תקופת הדחייה ל-9 שנים בלבד, וביטול התכנון נדחה לסוף שנת 2042. היו"ר ביטן אמר במהלך הדיון כי אף אחד מהצדדים לא עמד בהסכם, ובעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ידון בכך ובהתאם לתוצאות הדיון תקבע הוועדה את מועד הדחייה באופן סופי.