"הליקויים והפערים החמורים המפורטים בדוח זה, שנכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ממחישים בצורה חדה את חשיבות הביקורת ואת הסיכונים העולים מהם. ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל, ובפרט בהגנה על הגבול הצפוני בו נערכה ביקורת הבזק". כך אומר (1.4.25)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בעקבות ביקורת שערך משרדו בגבול הצפון ביולי 2023.
הדוח הושלם ערב המלחמה ובעטייה מתפרסם רק כעת, והוא חושף את הליקויים ששררו בזירה מול חיזבאללה באותה תקופה - למרות שצה"ל אמור היה להיות מוכן היטב למה שנתפס עד 7 באוקטובר כאיום הביטחוני המרכזי. אנגלמן מציין, כי "אין בביקורת זו משום תחליף לביקורת מקיפה שתבחן לעומק את האירועים שקדמו ליום פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לרבות בחינת פעילות כלל דרגי הממשלה וגופי מערכת הביטחון לפני פרוץ המלחמה, וכן במהלכה ולאחריה".
אתמול אמר אנגלמן: "כבר באוגוסט 2023 המצאנו את הדוח המלא ואת הממצאים החמורים שעלו בו לראש הממשלה [
בנימין נתניהו] ולשר הביטחון דאז [
יואב גלנט] ולרמטכ"ל דאז [
הרצי הלוי]. הממצאים החמורים שנדרש היה להתייחס אליהם כתמרור אזהרה מהדהד בנוגע להגנה על כלל גבולות המדינה - נותרו ללא הטיפול הנדרש. ללא ספק, מתן מענה לכשלים שעלו בביקורת היה משפיע על 7 באוקטובר".
בדוח נאמר כי נכון לקיץ 2023, "הגברת פעולות ההתגרות של חיזבאללה שוחקת את תוקפה של החלטה 1701 [לאחר מלחמת לבנון השנייה] ומגבירה את החיכוך בין כוחותינו לפעילי חיזבאללה ועלולה לדרדר את האזור לכדי עימות. נוסף על כך, יש עומס על הכוחות, שנדרשים להגיע לגדר בעקבות כל התרעה, שמגביר את הסיכון הנשקף להם ועלולה לשחוק את דריכותם המבצעית".
אנגלמן מצא, כי עלו פערים בתחום איסוף המודיעין וכי חומת "מגן הצפון" הוקמה רק בחלקה. כמה מוצבים קיבלו מדי לילה שורה של התרעות, לעיתים עשר במספר, והיה צורך לשלוח שוב ושוב כוחות כדי לשלול חדירת אויב. "ריבוי ההתרעות שאינן נגרמות מחדירת אויב עלול לשחוק ולפגוע ברמת המוכנות והדריכות של הכוחות בבואם לבדוק התרעות על נגיעה בגדר", מזהיר אנגלמן.
על-פי הדוח, חיילי המילואים במוצב מסוים לא היו מוסמכים להפעלת אמצעי לחימה מסוים; זהו "פער מבצעי ופגיעה בקטלניות הכוחות והגברת הסיכון לחיילי המילואים". עוד מצביע אנגלמן על שימוש ברכבים מיושנים ומרובי תקלות, מה שגרם לביטול סיורים רבים; בחלק מהמוצבים מתקיימים הסיורים ברכבים בלתי ממוגנים. "בתחום ההגנה והתשתית במוצבים עלו ליקויים, בדגש על סוגיית ההגנה, ההתמודדות עם איום מסוים, וההתנהלות המבצעית של הכוחות במוצב ובסביבתו".
אנגלמן המליץ שראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקבינט יבחנו את המשמעות של אי-עמידת לבנון בהחלטה 1701. המלצה נוספת הייתה שהרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, יבחן את המענה המבצעי הנדרש בקו הגבול מול איומי חיזבאללה; לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש ואת אופן יישומם; ולתקן את הליקויים בתחום ההגנה והתשתיות במוצבים, בציוד הלוחמים ובהכשרתם.
לדברי אנגלמן, "האירועים שאנו עדים להם למן תחילת המלחמה מקנים להמלצות משנה תוקף ומחדדים ביתר שאת את הצורך כי פיקוד צפון יתן מענה מיידי לפערים שעלו בביקורת תוך התבססות על תהליכי למידה ומימוש הלקחים המיידיים אשר עולים ועתידים לעלות ממלחמת חרבות ברזל".