בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארצות-הברית בשנת 1985, מודיעה ממשלת ישראל על ביטול גורף של כלל המכסים שעדיין הוטלו על מוצרים שמיובאים מהכלכלה הגדולה בעולם. לפי ההודעה המשותפת שפרסמו לשכת ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשיה – המהלך יצא לדרך בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ושר הכלכלה והתעשיה ניר ברקת, לאחר שאושר בוועדת הכספים ופורסם כצו רשמי.

שותפה אסטרטגית, סחר עצום

ארצות-הברית נחשבת זה עשורים לבת הברית הכלכלית החשובה ביותר של ישראל. בשנת 2024 הסתכמו יצוא הסחורות לשוק האמריקני ב־17.3 מיליארד דולר, ויצוא השירותים ב־16.7 מיליארד דולר נוספים. מדובר בשוק היצוא הגדול ביותר של ישראל בפער ניכר, ובמנוע צמיחה מרכזי למשק. ואולם, יש לזכור כי גם עד כה, כ־99% מהמוצרים שיובאו מארצות-הברית כבר היו פטורים ממכס, מכוח הסכם האס"ח (הסכם אזור סחר חופשי) בין המדינות. לפיכך, ביטול המכסים נוגע למעשה לשבריר קטן מהמוצרים – בעיקר במזון וחקלאות. מה כן משתנה? העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. לפי ההערכות, ישראל מבקשת להקדים רפואה למכה לקראת הכרזתו הצפויה של הנשיא לשעבר והמעומד המוביל לנשיאות, דונלד טראמפ, על חבילת מכסי גומלין שתחול גם על מדינות ידידות. מטרת המהלך – למנוע פגיעה אפשרית בייצוא הישראלי לארה"ב ולהדגיש את מחויבותה של ישראל להסכם הסחר החופשי. החידוש המרכזי הוא הסרת המחסום האחרון שעמד בפני יבוא חלק מהמוצרים החקלאיים והמזון המעובד מארצות-הברית, ובכך מושלם תהליך של הפחתת מכסים שהלך והתקדם לאורך השנים. התקווה היא שהיבואנים ינצלו את הפטור החדש ויגבירו את ההיצע האמריקני בשוק המקומי. הממשלה מצידה תולה בכך תקוות לירידת מחירים, בין היתר בשל הגדלת התחרות, במיוחד בענפי המזון – מהלך שזוכה לגיבוי ציבורי לאור יוקר המחיה הגואה בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את הצעד כחלק ממדיניות רחבה: "ביטול המכסים על סחורה אמריקנית הוא צעד נוסף במדיניות שהממשלות בראשותי מובילות כבר עשור – פתיחת השוק לתחרות, הכנסת גיוון למשק והורדת יוקר המחיה", אמר. לדבריו, מדובר גם בהעמקת הקשר האסטרטגי עם ארה"ב, שהינו עוגן מדיני וכלכלי מרכזי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש את ההיבט הכלכלי הגלובלי של הצעד: "זו הזדמנות לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות. הורדת המיסים תיטיב עם הציבור בישראל, תתמוך במאבק ביוקר המחיה, ותגביר את התחרות". גם שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת, התייחס לממד המדיני: "המהלך הוא חלק מהעמקת השותפות הכלכלית עם ארצות-הברית, ויוביל לשיתופי פעולה כלכליים נוספים בעתיד". לדבריו, המשרד ימשיך לפעול במקביל לשמירה על התוצרת המקומית. תוכנית המכסים של טראמפ אינה ברורה עדיין. במסע הבחירות שלו הוא דיבר על מכס בשיעור 60% על סין ו-10% על כל יתר העולם. מאז תחילת כהונתו הוא הטיל מכסים של 25% על קנדה, מקסיקו ומכוניות; הוסיף 10% למכס על סין; ואיים במכסים על מדינות נוספות אם לא ייענו לדרישות מדיניות וביטחוניות. טראמפ הבטיח שב-2 באפריל, אותו הוא מכנה "יום השחרור", יוטלו מכסים רבים נוספים. אפשרות אחת היא מכס רוחבי עולמי, כפי שאמר בקמפיין שלו. אפשרות שנייה היא מכסי גומלין בשיעור דומה לזה שמטילות מדינות אחרות על הייבוא מארה"ב, אולי תוך התחשבות גם במדיניות המס והמטבע שלהן; מדובר בבחינה פרטנית של מיליוני פריטים. אפשרות שלישית היא מכס בשיעור בלתי ידוע על האיחוד האירופי ועוד 14 מדינות שלארה"ב יש גרעון מסחרי איתן; מדובר ב-90% מסחר החוץ האמריקני. על אף ההצהרות האופטימיות, עדיין מוקדם לדעת האם הצעד יביא להוזלות ממשיות לצרכן. ראשית, מדובר בהיקף מוצרים קטן יחסית. שנית, לעיתים קרובות הפחתות מכס אינן מתגלגלות ישירות למחיר לצרכן, אלא נתקלות בחסמים כמו ריכוזיות שוק, פערי תיווך ושולי רווח קבועים של קמעונאים. מנגד, גם צעד סמלי מסוג זה עשוי לשדר מסר חשוב ליבואנים ולשותפים בינלאומיים: ישראל פתוחה למסחר, שואפת להרחיב תחרות, ומקיימת את הסכמיה. המהלך של ביטול כל המכסים הנותרים על יבוא מארצות-הברית עשוי שלא לשנות את התמונה באופן דרמטי בטווח הקצר, אך יש בו כדי לחזק את הקשרים האסטרטגיים עם השותפה המרכזית של ישראל ולשדר מדיניות ברורה של פתיחות כלכלית. הצלחתו תיבחן במבחן הצרכן: האם נראה מוצרים אמריקניים חדשים על המדפים – ובאיזה מחיר?