ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע (יום ד', 2.4.25) כי ימנה את סגן ראש השב"כ ש' לממלא-מקום ראש השב"כ עד למינוי קבוע. בהודעה נאמר כי הוא "ממשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ, כולל מועמדים שכבר ראיין". העתירה נגד פיטורי רונן בר תידון בבג"ץ בשבוע הבא (יום ג', 8.4.25). בלשכתו הסבירו את ההחלטה למנות ממלא-מקום לתפקיד "נוכח העובדה שלא ניתן יהיה להשלים את הליך המינוי הקבוע עד סיום כהונתו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר ב-10 באפריל, בכוונת נתניהו להטיל את תפקיד ממלא-המקום על סגן ראש השב"כ המכהן ש'". מאוחר יותר צוין, כי מדובר במינוי זמני וכי נתניהו מתמקד במועמדים המכירים את עבודת השב"כ. בית המשפט העליון הוציא צו ארעי, האוסר על נתניהו לפטר את בר עד להחלטה אחרת. העתירות נגד ההדחה יידונו בפני ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט - הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. השופטת גילה כנפי-שטייניץ התירה לנתניהו לקדם את מינוי מחליפו של בר, אך הלה לא יוכל להיכנס לתפקיד בפועל כל עוד הצו הארעי עומד בתוקפו. ככל הנראה, מניעה זו קיימת גם לגבי מינוי ממלא-מקום. מינוי אלוף (מיל') אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל-הים, בוטל אתמול, ובלשכת נתניהו עדכנו כי "ראש הממשלה הודה לאלוף שרביט על נכונותו להיקרא לדגל, אך הודיע לו כי לאחר מחשבה נוספת בכוונתו לבחון מועמדים אחרים". ההחלטה באה 24 שעות בלבד לאחר ההודעה, ובעקבות ביקורת קשה מימין על המינוי בשל העובדה ששרביט נראה בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית ובטענה שפרסם מאמר נגד מדיניות האקלים של הנשיא דונלד טראמפ. האלוף שרביט אמר לאחר ההודעה: "התבקשתי על-ידי ראש הממשלה לקחת על עצמי את תפקיד ראש השירות ולהמשיך ולשרת את מדינת ישראל בעת הקשה הזו - וכך עשיתי. זאת מתוך אמון מלא ביכולתו של שירות הביטחון הכללי לעמוד באתגרים המורכבים שלפתחו בימים האלה, ואמונה צנועה ביכולותי להובילו לכך. שירות טובת המדינה, ביטחונה וביטחון אזרחיה תמיד יהיו מעל הכל ולנגד עיניי".