בנוגע לאיסור על הפרדה מגדרית אומר כשר, כי ככלל אכן אין לאפשר כזאת במרחב הציבורי - אך לא כל הפרדה היא פסולה. שוב מדובר באיזון זכויות: "אל מול האינטרס החשוב העומד בבסיס החלטת העירייה לאסור את קיום האירוע, ככל שתוצב בו מחיצה לצורך הפרדה מגדרית, עומדים האינטרסים והזכויות של ציבור התושבים המעוניין בקיום האירוע בו מדובר – תפילה ביום כיפור – בהפרדה מגדרית, שכן זוהי הדרך של קיום מצוות דתם". האיסור שהטילה העירייה משקף מדיניות המבוססת על השתייכות לקבוצה דתית, שכן היא הייתה מאפשרת תפילה ציבורית למי שהפרדה מגדרית אינה מרכזית עבורם, מדגיש כשר. המדיניות מעבירה מסר קשה למי שמקפידים עליה, ולפיו מסורת אבותם פסולה; זוהי "פגיעה קשה ברגשות הציבור הדתי הנוהג להתפלל בהפרדה מגדרית, ובזכותם לכבוד". כשר קובע, כי "אילו הייתה מאשרת העירייה את קיום האירוע במתכונת שבו ביקשה העמותה לקיימו, קרי – תוך הצבת מחיצות לצורך הפרדה מגדרית – לא היה בכך משום החלטה פסולה". גם אם רוב תושבי תל אביב מתנגדים לתפילה בהפרדה מגדרית, אין הדבר מצדיק את סירובה לאפשר אותה, משעה שקבעה עקרונית שניתן לקיים תפילות במרחב הציבורי. כשר מוסיף: "עמדתה הברורה של העירייה, מגלמת העדפה עקרונית, גורפת ומוחלטת, של השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה... נראה כי הפגיעה הברורה שיש באמור במי שמבקשים לקיים תפילה יהודית אורתודוקסית, ובזכותם לשוויון, לא נשקלה כלל על-ידי העירייה, ובמהלך הדיון שבפנינו אף ניתנה התשובה לפיה אין לעירייה דבר כנגד תפילה אורתודוקסית כל עוד לא תתקיים תוך הפרדה בין נשים וגברים, תשובה אשר דומה שמיותר להבהיר מדוע אינה יכולה להישמע". כשר מניח, כי עיריית תל אביב לא הייתה מתנגדת להפרדה מגדרית בתפילה מוסלמית ולא הייתה מתנגדת להצעת פשרה דומה לזו שהעלו השופטים. "ראוי שמחלוקות מהסוג בו עסקינן, תיושבנה בהידברות ובנכונות להתגמש ולהתפשר. המאבק על אופיו של המרחב הציבורי אינו יכול ואינו צריך להיות משחק סכום אפס, בו הישגו של האחד הוא בהכרח הפסדו של האחר. דווקא בסוגיות רגישות אלו, המעוררות מטבען רגשות עזים, נדרשת מכולנו נכונות לפשרה ולהתחשבות בצרכיו של האחר, תוך הבנה כי המרחב הציבורי שייך לכלל הציבור על גווניו השונים", הוא אומר. השופט דוד מינץ מוסיף: "העירייה לא נתנה משקל ולוּ קל שבקלים לזכויותיהן לשוויון ולחופש פולחן של הקבוצות הדתיות הנוהגות לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כמו גם לפגיעה הקשה שמגלמת מדיניותה בזכויות אלה. העירייה מנסה להצדיק את מדיניותה האמורה בטענה כי בתפילה בהפרדה מגדרית טמונה פגיעה בשוויון בין גברים לנשים. "ברם אף אם אכן כך הדבר – ולעמדתי טענה זו מוקשית ואותיר אותה לעת מצוא – פגיעה בשוויון מסוג אחד (בין גברים לנשים) אינה משמשת הצדקה שאין בלתה לפגיעה בשוויון מסוג אחר (בין הנוהגים לפי זרם דתי אחד לבין זרם דתי אחר או בין דת אחת לרעותה). התנהלותה של עיריית תל אביב בהיותה רשות ציבורית אינה יכולה לעמוד". השופט עופר גרוסקופף הסכים עם כשר. את ראש יהודי ייצגו עוה"ד אורי פז והראל ארנון, את העירייה ייצג עו"ד שמואל זינגר, ועשרות מתושבי העיר יוצגו בידי עוה"ד חגי קלעי ויעל ויזל.