"החלטת הממשלה מושא העתירות, בראי מכלול הנסיבות והאופן שבו התקבלה, היא החלטה פגומה מיסודה שאינה יכולה לעמוד. להחלטה זו השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי. ככל שההחלטה תיוותר על-כנה, יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי ותפקוד ראשי השירות, בהווה ובעתיד". כך אומרת (4.4.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בתגובתה המקדמית לעתירות לבג"ץ בנוגע להדחתו של רונן בר מראשות השב"כ. העתירות יידונו בשבוע הבא (8.4.25) בפני הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז - יומיים לפני מועד ההדחה שקבעה הממשלה. מיארה עומדת על ייחודיותו של השב"כ, לו יש "תפקידים בעלי היבטים רגישים עד מאוד מבחינת שלטון החוק וערכים דמוקרטיים בסיסיים, של התמודדות עם איומים מסוגים שונים, לרבות איומי 'חתרנות', לצורך מימוש ייעודו בשמירה על ביטחון המדינה ולסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. בנוסף, הארגון מטבעו פועל באופן חשאי כך שככלל הפעלת סמכויותיו נעשית, ברובם של המקרים, מחוץ לעין הציבורית, ובחלק לא מבוטל של המקרים ללא צורך בצו שיפוטי". לטענת מיארה, "היבטים אלה מחדדים את הצורך בשמירה בלתי מתפשרת על הפעלת שיקול דעת מקצועי, ענייני, עצמאי ונפרד מן הדרג הפוליטי, בהפעלת סמכויותיו הקונקרטיות של השירות לפי דין. הותרת ההחלטת הפיטורים של ראש שב"כ על-כנה, על-רקע טענות מתפתחות לקיומו של חוסר אמון, בנסיבות שמעוררות חשש ממשי לפעולה בניגוד עניינים, כאשר החלטה זו מתקבלת תוך התעלמות רבתי מסדרי מינהל תקינים ומכללי המשפט המינהלי - תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקדו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון". מיארה מתריעה: "זו הפעם הראשונה שבה ממשלת ישראל מחליטה על סיום כהונתו הקצובה של נושא משרה בכירה. האופן שבו התקבלה, לראשונה, החלטה תקדימית וחריגה בדבר סיום כהונתו של אחד מנושאי המשרות הבכירות והחשובות ביותר במדינת ישראל במהלך תקופת כהונתו הקצובה, יוביל להשלכות רוחב דרמטיות על העצמאות, הממלכתיות והמקצועיות של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, ועל אופיו של השירות הציבורי כולו. "הנה כי כן, הותרת החלטת הממשלה בעניין סיום כהונתו של ראש השב"כ על-כנה, למרות שהתקבלה בהליך מקוצר וחפוז; שלא בהתאם למנגנון הסדור הקבוע בהחלטות הממשלה בנוגע לבחינת החלטות על סיום כהונתם של ממלאי משרות ציבוריות בכירות; מבלי שהוצגה תשתית עובדתית סדורה בפני מקבלי ההחלטות; בלא שימוע כנדרש לפי ההלכה הפסוקה; מבלי שהתקיימה בחינה משפטית של הסוגיות העומדות על הפרק, ובכלל זאת של עילות הפסקת הכהונה ושל היבטי ניגוד העניינים, תביא - מעבר להשפעה החמורה במקרה הקונקרטי - לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם. זאת, פן ידעו כי בהינף קולמוס ניתן יהיה להעבירם מכהונתם בהליך מהיר ובלתי תקין מחמת טענות בלתי מנומקות בדבר 'חוסר אמון' מצד הדרג המדיני, מָשָל כיהנו במשרת אמון של חבר הממשלה". לדברי מיארה, "השמירה על התקינות ההליכית אינה עניין פרוצדורלי בלבד, אלא יסוד קריטי להבטחת ממלכתיות השירות הציבורי ועצמאותו, שלטון החוק ולשמירה על מנגנוני המשטר הדמוקרטי... החלטה זו קודמה באופן חפוז, ובניגוד מוחלט לסדרי מינהל תקינים. ישיבת הממשלה התכנסה באופן בהול באישון ליל, שלא במועד הקבוע לישיבת הממשלה, וכאשר הצעת ההחלטה לא לוותה בחוות דעת משפטית כמקובל. בהקשר זה נזכיר כי מלכתחילה הצעת ההחלטה ביקשה לסיים את כהונתו של ראש השירות בתוך חודש ימים, ולכן לא מובנת טענת הדחיפות והבהילות". עוד מזכירה מיארה, כי ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעתה ותוך הישענות "על חוות דעת נעדרת כל תוקף משפטי" [של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס - א.ל]. ההליך לוקה במספר פגמים משמעותיים, שדי בכל אחד מהם כדי להוביל לביטולו: בלא היוועצות בוועדה למינויים בכירים; תוך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצוי בניגוד עניינים; בלא תשתית עובדתית של ממש; בר לא קיבל זכות טיעון של ממש. מיארה מתייחסת לנימוק ההדחה ולפיו קיים "משבר אמון חריף ומתמשך" ומגיבה: ראש השב"כ "אינו, ואף אסור שיהיה, משרת אמון של ראש הממשלה או של הממשלה. בוודאי שהליך סיום הכהונה של ראש השב"כ צריך לשקף את אופיו של התפקיד, וטענה לפיה מתקיימת עילה לסיום כהונה, לרבות טענה לחוסר אמון, צריכה להתבסס על תשתית עובדתית מספקת ולהיבחן בהליך מנהלי תקין".