ראש השב"כ רונן בר טוען, כי תחילת הדרך שהובילה להדחתו הייתה כאשר דחה את בקשותיו החוזרות ונשנות של ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, לתת חוות דעת ביטחונית לפיה הוא אינו יכול להעיד ברציפות במשפטו. הדברים נאמרים במכתב של בר לשופטי בית המשפט העליון, המצורף לעמדה שהגישה (4.4.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה.
לדברי בר, נתניהו העלה דרישה זו בנובמבר אשתקד; עדותו החלה ב-10.12.24. הוא דחה את הדרישה לאחר תהליך מול הגורמים המקצועיים ולאחר שגובשה מערכת אבטחתית לעדות [הנשמעת באולם מאובטח בבית המשפט המחוזי בתל אביב - א.ל]. "אי הסכמתי לקבל את דרישת ראש הממשלה בעניין זה נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול", אומר בר.
עוד אומר בר, כי חקירת פרשת המסמכים המסווגים הייתה לצנינים בעיני נתניהו, אשר גינה בפומבי את רשויות החקירה. הוא מציין, כי מאז פרוץ המלחמה נוהלו 17 חקירות כאלה, ורק ביחס לחקירה זו תקף הדרג המדיני את גורמי החקירה. בר מתאר את מה שהוא מכנה "מסע השחרה ודה-לגיטימציה" בנוגע לחקירת פרשת קטרגייט, ואומר שאם בג"ץ ימצא לנכון - הוא יוכל להציג מידע במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. כך גם לגבי "אירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות מול אזרחי המדינה".
לטענת בר, הדחתו על-רקע זה "משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשב"כ, ובכלל זה לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת חובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי הארגון לדרג המדיני", העלולה להביא לכדי כך שהשב"כ יהפוך ל"משטרה חשאית".
בר מתאר את הליך הדחתו ואומר שהחליט שלא להשתתף בישיבת הממשלה בנושא, בין היתר משום שמדובר בנושאים רגישים ומשום שלא ניתן לו די זמן להכין את תגובתו. "תהליך הפיטורים החפוז, העיתוי הרגיש, העדר הזדמנות להשמיע את טענותי ופגיעה ביכולת להיערך לחפיפה כדרוש, דבר המשליך על ביטחון אזרחי ישראל, כל אלה מעלים תהייה באשר לטעמי ההחלטה", הוא טוען.
בר תומך בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לפיה יש לקבל את העתירות נגד הדחתו ולבטל את החלטת הממשלה. לדעתו, ההכרעה תשפיע על השאלה האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל - כנדרש בחוק - באופן ממלכתי. "על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על-פי העקרונות הקבועים בחוק, וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
לדעת בר, ביסוד הדחתו עומדת ציפייה של נתניהו לנאמנות אישית כלפיו. כאשר הוא הגיע למסקנה שלא יקבל אותה, החליטה הממשלה להדיחו בלא נימוקים ענייניים ותוך התעלמות מהכללים שבדין. מתן תוקף משפטי למהלך זה, הוא מזהיר, "עלול להיות הרה אסון לשירות הציבורי במדינת ישראל ולהביא לשינוי חד במושכלות יסוד ובנורמות ארוכות שנים".
בר מדגיש בתחילת מכתבו, כי השב"כ בראשותו כשל במתן התרעה שהייתה יכולה למנוע את מתקפת חמאס, כפי שעלה בתחקיר הפנימי. "לקחתי, בהכנעת ראש, אחריות מלאה על הכישלון" ובכוונתו לסיים את כהונתו פרק זמן משמעותי לפני המועד (אוקטובר 2026).