פעילי "קרייס מיניסטר", עו"ד גונן בן-יצחק וישי הדס, מבקשים מבג"ץ (7.4.25) לאסור על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להיות מעורב בבחירתו של ראש השב"כ הבא. השופט אלכס שטיין הורה למדינה להגיש תגובה מקדמית בתוך חודשיים - כאשר ייתכן שבחירת ראש השב"כ תסתיים עד אז. מחר ידון בג"ץ בעתירות נגד הדחתו של רונן בר מראשות השירות. בן-יצחק והדס מצטטים פרסום בתוכנית "עובדה" בדצמבר שעבר, ולפיו בר התבקש בידי נתניהו ביוני 2013 מבר "לטפל" בבן-יצחק בשל פעילותו במחאה נגדו. לפי הפרסום, בר סירב באומרו שטיפול במחאה לגיטימית אינו בין תפקידי השירות ואינו חלק מייעודו על-פי החוק. לטענתם, מכתבו של בר לבג"ץ השבוע במסגרת העתירות נגד הדחתו מהווה אישור עקיף של הפרסום, שכן נאמר בו שנתניהו ניסה להפעיל לחצים פסולים על השירות. במכתב נאמר: "המציאות והחוק מלמדים, כי כחלק מובנה מעבודתו של ראש השירות עשויים להתעורר מצבים, שבהם עליו להדוף לחצים מצד הדרג המדיני ולקבל החלטות המתחייבות על-פי ייעודו של השירות, תפקידיו וסמכויותיו בלבד". בר טען בו, כי היו שורה של אירועים בהם היה עליו להפעיל את שיקול דעתו מול הדרג המדיני, כולל מקרים בהם נדרש "לעמוד על עצמאותו המקצועיתי בסוגיות הנוגעות לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל" ו"בכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה". בעתירה נאמר כי פנייתו הנטענת של נתניהו לבר "מהווה חריגה בוטה מסמכות ומהווה ניסיון להשתמש בשירות הביטחון הכללי, על סמכויותיו המרחיקות לכת, ככלי פוליטי לפגיעה בפעילים דמוקרטיים ולדיכוי מחאה לגיטימית. פנייה כאמור מנוגדת באופן מובהק להוראות סעיף 4(ג) לחוק השב"כ, הקובע במפורש כי "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה שתכליתה קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים". לטענת בן-גונן והדס, עולה חשש כבד לפיו הדחתו של בר קשורה לסירובו לפעול נגד פעילי המחאה, וכי הליך מינויו של מחליפו נגוע בשיקולים זרים ובניגוד עניינים. הם גם מבקשים להורות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לחקור את הנושא.