הד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר מהסתמכות על דפוסי עבר: "הממשל האמריקני הנוכחי פותח מרחבי פעולה, אך גם מציב אתגרים בשל שינוי עמוק במבנה המדינה, כללי הסחר והמערכת הפוליטית. ישראל חייבת לשמר קשר עם כלל הציבור האמריקני ועם שתי המפלגות הגדולות. אם לא נפעל נכון - נאבד את התמיכה הדו-מפלגתית שמלווה אותנו זה עשורים". ליאור חייט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ, ציין כי מדובר ב"ממשלה הכי פרו-ישראלית שהייתה אי-פעם". לדבריו, "גם הנשיא וגם הדרג הפוליטי שמינה רואים עצמם מזוהים עם האינטרסים שלנו. הסנאט והקונגרס - גם בקרב הדמוקרטים - נותרים ידידותיים מאוד לישראל. האתגר כעת הוא להעמיק את הפעולה בקרב צעירים וקהלים באוניברסיטאות, ולפעול לא רק בוושינגטון אלא ברחבי ארצות הברית". חייט הדגיש כי תנועת הנגד לטראמפ, שהתעוררה בעיקר לאחרונה, משפיעה גם על יחס הציבור לישראל: "אנחנו ערים לכך ומגבירים את הפעילות בקרב קהילות יהודיות ושאינן יהודיות".

דפנה קפלינסקי, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, הציגה את נקודת המבט הכלכלית על כהונת טראמפ. "מדיניות המכסים שהנהיג פגעה גם ביצואנים ישראלים - כמעט 70% מהחברות נפגעו", אמרה. "ההשלכות משמעותיות - עד כדי פגיעה ב-22 אלף עובדים. נשאלת השאלה כיצד לא צפינו את זה מראש, והאם הפתעה כזו תחזור על עצמה בעתיד". נדב תמיר, מנכ"ל סניף ג'יי סטריט (jstreet) בישראל, הציע תשקופת אחרת: "למרות ההבדלים הערכיים בין טראמפ לרוב החברה הישראלית, יש לישראל מה להרוויח - בעיקר אם טראמפ אכן יקדם הסכם נורמליזציה עם סעודיה, שיכול לכלול התקדמות במישור הפלשתיני. זה אינטרס ישראלי מובהק".

יחיעם ברוט, נציג המטה לביטחון לאומי (מל"ל), הבהיר כי עם כניסת כל ממשל חדש, מוקמים צוותי תיאום ממשלתיים: "המל"ל מרכז את ההתארגנות, אך העבודה מתבצעת על-ידי משרדי הממשלה השונים". החלק השני של הדיון, שהתנהל בדלתיים סגורות, כלל סקירות על אתגרים מודיעיניים ודיפלומטיים, והזדמנויות מדיניות שצפויות להתעורר בשנה הקרובה - במיוחד לנוכח האפשרות שטראמפ יחזור להתמודד על הנשיאות ב-2024.