פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי, הכולל מנכ"לי משרדי ממשלה, שגרירים וחברי ועדות בכירים לשעבר, הגיש הצעת פשרה לנשיא הרצוג, ליו"ר הכנסת אוחנה ולשר המשפטים לוין. לפי ההצעה: פיטורי ראש השב"כ ייכנסו מיד לתוקף, בעוד שפיטורי היועצת המשפטית לממשלה יושהו לחצי שנה לפחות. עוד מציע הפורום להעביר את חקירת פרשת "קטרגייט" לידי צוות משולב - מהפרקליטות, המשטרה והרשות להלבנת הון - ובכך להסיר טענות לניגוד עניינים. המתווה כולל גם חובת ניהול סיכונים מקצועי להחלטות ממשלה, אשר יסדיר את האיזון בין הפקידות הבכירה לדרג הנבחר. לדברי הפורום, כל סעיפי המתווה תלויים זה בזה, וההצעה זכתה עד כה לאוזן קשבת מצד כלל הגורמים שנחשפו אליה.

לאחר 10.5 שעות דיון בעתירות נגד הדחתו של ראש השב"כ: עמית, סולברג וברק-ארז אסרו על נתניהו למנות מחליף אלא רק לראיין מועמדים  ▪  מנחים את נתניהו ומיארה לנסות להגיע להסכמה עד אחרי פסח  ▪  נתניהו תוקף את ההחלטה, אך מתגובתו עולה שיציית

לאור ניגוד העניינים המובהק והמושחת הזה שהיועמ"שית ניסתה להסתיר מהציבור בחיפוי התקשורת, אין לה שום סמכות לפסוק או "לייעץ" בעניין רונן בר

השופט נעם סולברג מציע (8.4.25) שבשלב זה תדון ועדה מייעצת למינוי בכירים בהדחתו של רונן בר מראשות השב"כ. הוא הדגיש, בדיון בעתירות על הדחתו של בר, כי ההצעה על דעת עצמו. לדבריו, כל הטענות יישמרו לצדדים, וכי ייתכן שהליך זה יחסוך זמן, יהווה קניית סיכון ויהיה לטובת הציבור כולו. עו"ד ציון אמיר, בא-כוחו של בנימין נתניהו, השיב בשלילה, בנימוק שמדובר בהליך ממושך, בעוד החלפתו של בר צריכה להיעשות בדחיפות. הוא אמר כי יצטרף לדון בנושא עם נתניהו. מנהל מחלקת הבג"צים, ענר הלמן, אמר כי הסוגיה סבוכה יותר כעת, לאחר שהמשנה ליועצת, גיל לימון, קבע שנתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת קטרגייט. לכן, טען, יש לבחון את ההצעה לעומק.

מינויו של אלוף (מיל') אלי שרביט לראש השב"כ בוטל בשל המאמר שכתב נגד מדיניות האקלים של הנשיא דונלד טראמפ - טוען עו"ד ציון אמיר, בא כוחו של בנימין נתניהו, בדיון בעתירות על הדחתו של רונן בר. הוא ציין, כי לנוכח "ההיכרות של כולנו" עם טראמפ, הדבר עלול היה לפגוע ביחסים בין ישראל לארה"ב. אמיר דחה בכך את הפרסומים לפיהם נתניהו ביטל את המינוי בשל השתתפותו של שרביט בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית, בשל לחצים בליכוד או בשל לחצים מתוך משפחתו. השופטת דפנה ברק-ארז העירה, כי הדבר מעלה שאלות לגבי טיב קבלת ההחלטות. אמיר השיב, כי השאלה אינה נוגעת לעתירות.

ראש השב"כ, רונן בר, התבקש להפעיל את סמכויותיו על פי החוק מול הסרבנות - מבהיר (8.4.25) עו"ד ציון אמיר, בא כוחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון על הדחתו של בר. בעת המענה של אמיר לטענות העותרים, התייחס הנשיא יצחק עמית לאמירתו הקודמת של אמיר בנושא ואמר: "אני לא רגוע מהדבר הזה". אמיר הסביר: "חוסר האמון היה עוד קודם. כאשר יש תופעה מסוכנת שעלולה לפגוע במוכנות של הצבא. איש לא אמר שמישהו ביקש ממנו להפעיל כלים נגד אזרחית בניגוד לסמכויות או בניגוד לדין. כאשר יש סרבנות המונית, אז צריך לטפל בזה, צריך לבדוק את זה". השופטת דפנה ברק-ארז: "על ידי הפעלת סמכויות חקירה". אמיר: "זה חלק מתפקידו. הוא נמנע מלעשות את זה. נאמר לו: תפעל על פי החוק".

ההמולה הגדולה במסיבת העיתונאים העמוסה לא הייתה בשל נתניהו, אלא בעיקר בשל מלחמת המכסים שפוגעת עמוקות בכיסיהם של אמריקנים רבים המושקעים בבורסה - ולמעלה ממחצית מהאמריקנים מושקעים בה

בג"ץ עשוי להורות על הגשת תצהירים בעתירות נגד הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ - אומר (8.4.25) הנשיא יצחק עמית. הוא לא פירט במי מדובר, אך על-פי דברים שנאמרו קודם לכן הכוונה כנראה לבר ולראש הממשלה, בנימין נתניהו. השופטים גם עשויים לקבל את הצעת עו"ד ציון אמיר, בא-כוחו של נתניהו, ולעיין במעמד צד אחד בפרוטוקול הישיבה בה החליטה הממשלה על ההדחה.

ראש התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, מבקש מבג"ץ להבהיר, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו רשאי למנות ממלא-מקום לראש השב"כ עד לתום הדיון בעתירות נגד הדחתו של רונן בר. בג"ץ הוציא צו ארעי שהקפיא את ההדחה והתיר לנתניהו לראיין מועמדים לתפקיד; לטענת שרגא, הצו אינו מתיר לנתניהו למנות את המחליף או למנות ממלא-מקום לבר, כפי שהודיע בשבוע שעבר.

לא היה לישראל מעולם ראש שירות כושל יותר, ראש שירות ששילוב של יוהרה ורשלנות הם שהובילו אותו לקבל החלטות שעלו לנו בחייהם של למעלה מאלף נרצחים והרוגים

עו"ד ציון אמיר טוען (8.4.25), כי רונן בר שיקר כאשר טען שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש ממנו חוות דעת בטחונית שתטרפד את עדותו במשפטו. בר העלה טענה זו במכתב שהגיש לבג"ץ. לדבריו, השיח עסק רק בשאלת מיקום העדות ולא בנוגע לעצם קיומה. הנשיא יצחק עמית השיב, כי אמיר יכול להגיש תצהיר של נתניהו בנושא.

ראש השב"כ, רונן בר, אמור היה לפעול נגד תופעת הסרבנות ערב 7 באוקטובר - כך אומר (8.4.25) עו"ד ציון אמיר, המייצג את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעתירות נגד הדחתו של בר. השופטים הגיבו בתדהמה, והשופטת דפנה ברק-ארז העירה, כי מסתבר שהדברים עוד יותר חמורים - כי כעת מתברר שהיו טענות כלפי בר עוד מלפני המלחמה, בצורה שלא הוצגה בפניו. לאחר שהשופטים ביקשו הבהרה, טען אמיר: "רק עיוור לא יראה בהתגייסות המונית, טוטלית, של קצינים בכירים, של ראשי ממשלה לשעבר, של לוחמים, של טייסים, שלא יבואו ואחר כך אנחנו נכנסים למכבסה איומה של מונחים. זה חלק מתפקידיו של ראש השב"כ. מה הוא עשה? מי נעצר?"

השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז מדגישים (8.4.25), כי השאלה המרכזית היא האם רונן בר הודח מראשות השב"כ בהליך תקין, ובעיקר האם הוצגה תשתית עובדתית מספקת והאם ניתנה לו זכות השימוע. הם ציינו, כי לא ראו אפילו דוגמא קונקרטית אחת לטענותיו של בנימין נתניהו נגדו. בא כוחו של נתניהו, ציון אמיר, טען שהישיבה בממשלה - אליה לא התייצב בר - הייתה שימוע מספק ושיש להתחשב במצב המלחמה.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הורה (8.4.25) להרחיק את ח"כ טלי גוטליב מהדיון על הדחתו של רונן בר, בשל צעקות והתפרצויות בלתי פוסקות ולאחר שהזהיר אותה שוב ושוב. לאחר שהשופטים הורו להוציא את הקהל, אמר עמית: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שכל בית משפט, על אחת כמה וכמה בית המשפט העליון, יוכל לקיים דיון בלי שיטילו עליו מורא". הוא הבהיר, כי כל מי שיפריע -יוצא מן האולם, כולל עורכי דין וחברי כנסת. גוטליב המשיכה להתפרץ. עמית הקריא את חוק בתי המשפט, ואמר שההקראה מהווה אזהרה. עמית פנה לגוטליב, שהמשיכה בצעקותיה: "את מפריעה לדיוני בית המשפט. כפי שצפיתי, וזה כנראה מה שיקרה. יש כאן משהו די שערורייתי, שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לעשות את עבודתה". הוא הורה להרחיק אותה מהאולם והשופטים יצאו להפסקה נוספת. שר המשפטים, יריב לוין, גיבה את המתפרצים באומרו שמדובר ב"זעקתם של מיליונים, שזכויותיהם נרמסות ושההכרעה הדמוקרטית שקיבלו בקלפי נלקחת מהם בידי קומץ שופטים יהירים ומנותקים".

הדיון בעתירות נגד הדחתו של רונן בר יימשך ללא קהל, למעט עורכי דין ועיתונאים, בעקבות ההתפרצויות וההפרעות בתחילתו. עם זאת, חידוש הדיון מתעכב משום שהאב השכול יצחק בונצל - שצעקותיו הובילו להפסקתו - ממשיך לצעוק ומסרב לפנות את האולם. גם ח"כ טלי גוטליב, שהתפרצה והוזהרה בידי השופטים, סירבה לצאת מן האולם. לאחר הפסקה בת שעה, קבעו השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז: "על-מנת שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, בהתחשב בערכים שאנו מופקדים עליהם, לרבות טוהר ההליך השיפוטי וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא לכל הצדדים המשתתפים בדיון - אנו מורים למשמר בתי המשפט לפנות את האולם. "מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר. בהמשך הדיון נשקול שוב את החלטתנו, בהתאם לנסיבות".