נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שיגר קריאה פומבית לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין "להתקדם" לקראת הפסקת אש באוקראינה, זאת במקביל לפגישה שנערכה ביום שישי (11.04.25) בסנט פטרבורג, בין השליח המיוחד של טראמפ לאזור, סטיב ויטקוף. הפגישה נמשכה יותר מארבע שעות ועסקה, לדברי הקרמלין, ב”היבטים של הסדר אוקראיני”. דיווח נרחב בדבר פרטי הפגישה פורסם ברשת BBC. הפגישה הייתה השלישית בין השניים מאז כניסתו של טראמפ לקדנציה השנייה בינואר. לדברי קיריל דמיטרייב, ראש קרן ההשקעות הריבונית של רוסיה שהשתתף גם הוא במפגש, “השיחות היו פרודוקטיביות”. לאחר הפגישה כתב טראמפ ברשתות החברתיות: “רוסיה צריכה להתחיל לזוז. יותר מדי אנשים מתים — אלפים בכל שבוע — במלחמה נוראית וחסרת היגיון”. במקביל, קית’ קלוג, שליחו של טראמפ לענייני אוקראינה, נאלץ להבהיר כי לא התכוון לחלוקת אוקראינה. “דברי הוצאו מהקשרם”, כתב ברשת X, והסביר כי התכוון לכוח שמירה בינלאומי שיפעל בתום הפסקת אש, “לתמוך בריבונות של אוקראינה”. העיתון The Times דיווח מוקדם יותר כי קלוג הציע חלוקה של אוקראינה לאזורי שליטה בסגנון ברלין שלאחר מלחמת העולם השנייה, כולל הישארות צבא רוסיה במזרח אוקראינה.

לחצים על רוסיה, מתיחות עם זלנסקי

לפני פגישתו עם פוטין, נפגש ויטקוף עם דמיטרייב במלון גרנד אירופה בסנקט פטרבורג, שם נערכה גם ועידה בנושא שוק הנירוסטה הרוסי. דמיטרייב ביקר בשבוע שעבר בוושינגטון — הבכיר הרוסי הראשון שעושה זאת מאז הפלישה הרוסית במלוא היקפה לאוקראינה בפברואר 2022. בקרמלין הבהירו שאין לצפות לפריצות דרך מהירות: “תהליך נרמול היחסים עדיין מתמשך”, אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. על האפשרות שייקבע מועד לפגישה ישירה בין טראמפ לפוטין, אמר: “נראה מה ויטקוף הביא איתו”. באותו יום, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקר בעיר הולדתו קריבי ריה, שם נהרגו 19 בני אדם, ובהם 9 ילדים, מתקיפת טילים רוסית (04.04.25). זלנסקי האשים את רוסיה ב"הארכת המלחמה בכל מחיר", והוסיף: “יש לנו מידע שלפחות כמה מאות אזרחים סינים נלחמים כחלק מכוחות הכיבוש הרוסיים”. לדבריו, “רוסיה מוכנה להשתמש גם בחיים של אזרחים סינים כדי להמשיך במלחמה”. זלנסקי הניח פרחים במקום הפיגוע ליד תמונות הילדים שנהרגו, ובמקביל חזר על דרישתו למערכות הגנה אווירית נוספות: “דנו בכך עם הנשיא טראמפ - אוקראינה לא רק מבקשת, היא מוכנה לרכוש את המערכות”. הוא הדגיש: “רק נשק חזק מסוגל להגן באמת כשיש לך שכן כמו רוסיה”.

סיוע צבאי מאירופה לאוקראינה, חילופי אסירים

מוקדם יותר באותו יום הכריזו מדינות אירופה על סיוע צבאי חדש בהיקף של 21 מיליארד אירו (כ־24 מיליארד דולר) לאוקראינה. שרי ההגנה האירופים הדגישו כי אינם רואים סימן לסיום קרוב של המלחמה. במקביל, דווח כי ארצות הברית ורוסיה השלימו חילופי אסירים נוספים: קסניה קרלינה, אזרחית רוסית-אמריקנית שנידונה ברוסיה ל־12 שנות מאסר בגין תרומה בסך 51 דולר לארגון אוקראיני, שוחררה והוחלפה בארתור פטרוב — אזרח רוסי־גרמני שנעצר בקפריסין באשמה שסייע להעברת מיקרו־אלקטרוניקה לצבא הרוסי. על-אף שיחות רבות מאחורי הקלעים, הניסיונות להביא להסכמות מוגבלות, כמו הפסקת אש בים השחור, כשלו לפי שעה, כשמוסקבה דורשת את הסרת הסנקציות המערביות כתנאי מקדים. טראמפ אמר בעקבות כך כי הוא “מאוד כועס” על פוטין בשל העיכוב: “זאת מלחמה שלא הייתה צריכה לקרות - ולא הייתה מתרחשת אילו הייתי בבית הלבן”.