ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש מבג"ץ (16.4.25) לבטל את צו הביניים האוסר עליו לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, עד להחלטה אחרת. הוא טוען, כי מדובר באנומליה שיפוטית ובסכנה לביטחון המדינה. נתניהו הסכים לבקשתם של עשרות בני משפחות שכולות, אשר הצטרפו לעתירות בנושא בר, להדיח אותו כעת בשל הפרשות והפרסומים האחרונים סביב השב"כ ובר עצמו. הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הוציאו את הצו לאחר הדיון בעתירות בשבוע שעבר, והדגישו שאין למנות מחליף או ממלא-מקום ואין לפגוע בתפקידו ובסמכויותיו של בר. במקביל, הם ביקשו מנתניהו והיועצת המשפטית, גלי מיארה, לנסות להגיע להסכמות לאחר חג הפסח. כעת אומר נתניהו, כי "החלטות של בית המשפט העליון, המפקיעות את סמכות הממשלה בנושאי ביטחון וזהות ראשי מערכת הביטחון, יוצרות מצב מסוכן ומזיק". לדבריו, הסכנה ממנה הזהיר הולכת ומתגשמת, בין היתר בדמות דברי יו"ר ועדת המודיעין בסנאט, טום קוטון, לפיה הממשל אינו יכול לתת אמון בבר. מדובר ב"חשש ממשים לפגיעה ביחסי החוץ ובשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל", טוען נתניהו. נתניהו טוען, כי נחשפה מדיניות של השב"כ למעצרם של ישראלים ללא ראיות במעורבות לשכתו של בר. לגבי פרשת השב"כ החדשה הוא טוען, כי קיים חשש לניגוד עניינים של בר ולאכיפה בררנית, תוך שימוש באמצעים דרקוניים שבידי השירות "למטרות אישיות ובלתי ממלכתיות בעליל". לדברי נתניהו, הכפפת ראש השב"כ לממשלה "היא הבלם מפני פגיעה של השירות וראשו בדמוקרטיה. מי שאין עליו מרות של נציגי האזרחים, יש חשש ממשי שיפעל ללא בלמים נגד אזרחים ונגד ממשלתם". עוד טוען נתניהו, כי המשך שירותו הכפוי של בר גורר את השב"כ לוויכוח הפוליטי, מרסק את מעמדו הממלכתי ועלול לגרום נזק בלתי הפוך לקונצנזוס הציבורי החיוני לפעילותו. כפיית המשך שירותו של בר בידי בג"ץ "החמירה את חוסר האמון בו לשיאים חסרי תקדים". לבסוף הוא אומר כי המשך שירותו של בר מסוכן גם לתדמיתה הבינלאומית של ישראל ולשיתוף הפעולה עם המודיעין הישראלי, וכי "בכל יום הסכנה גוברת ונזקי המצב מצטברים". ההודעה הוגשה באמצעות עוה"ד ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.