על-פי הדיווח, צה"ל הכין תחילה תוכנית שתשלב בין פשיטת קומנדו על אתרי גרעין תת-קרקעיים לבין תקיפה מהאוויר, שמטוסים אמריקניים עשויים להיות מעורבים בה. אבל גורמי צבא ישראלים אמרו, כי פעולה שכזו לא תהיה מוכנה לביצוע לפני אוקטובר. גורמים ישראלים ביקשו שהמטוסים האמריקניים יסייעו באש ויגנו על כוחות הקומנדו שעל הקרקע, אבל תכנון תוכנית שכזו יימשך לפחות עד אוקטובר הקרוב. קורילה צפוי לסיים את תפקידו תוך כמה חודשים, וגורמים בישראל ובארה"ב רצו לפתח תוכנית לתקיפה שניתן לבצע כשהוא עדיין בתפקידו. נתניהו רצה פעולה שניתן להוציא לפועל מהר יותר ובישראל החלו לשנות את ההצעה אל מבצע תקיפה אווירי נרחב, כזה שיידרש לו סיוע אמריקני. תוכנית זו הייתה עשויה להגיע למוכנות מבצעית עוד במאי ולהימשך יותר משבוע. במתקפה הישראלית אשתקד הושמדו מערכות הנ"מ S-300 הרוסיות שבידי אירן, אך מתקפה על מתקני הגרעין הייתה מחייבת התמודדות עם מערך הנ"מ שנותר. ההערכה הייתה, כי מתקפה שכזו תוביל לתגובה אירנית חזקה, שכן בידיה מלאי עצום של טילי קרקע-קרקע, ולהגנה מפניה היה צורך בסיוע אמריקני – בדומה לזה שהעניק ממשל ביידן בשתי המתקפות האירניות הכושלות אשתקד. לפחות בתחילה, כמה גורמים אמריקניים היו פתוחים יותר לשקול את התוכניות הישראליות, ובהם וולץ וקורילה. השניים אף דנו כיצד ארה"ב יכולה באופן פוטנציאלי לסייע למתקפה ישראלית, אם טראמפ יתן לה גיבוי. באישור הבית הלבן, הגיעה למפרץ הפרסי נושאת המטוסים קרל וילסון והצטרפה לנושאת המטוסים הארי טרומן שבים סוף. ארה"ב העבירה שתי סוללות פטריוט והציבה בה סוללת THAAD, ושישה מפציצים חמקניים B-2 הוצבו באי דייגו גרסייה שבאוקיינוס ההודי. בנוסף נשקלה העברת מטוסי קרב נוספים לאזור, ייתכן שלבסיס בישראל. ציוד זה יכול לשמש להגברת המתקפות נגד החות'ים באירן, אך גורמים בממשל אמרו לטיימס שהוא גם חלק מההכנה לתמיכה אפשרית במערכה ישראלית נגד אירן. גם אם ארה"ב לא אישרה שמטוסיה ייטלו חלק במתקפה על אירן, ישראל תוכל לתקוף את אתרי הגרעין, בידיעה שהמטוסים האמריקניים יוכלו לסייע במקרה של מתקפת-נגד אירנית. אולם, במקביל גברו הקולות בממשל המתנגדים למתקפה כעת. בתחילת החודש הציגה מנהלת המודיעין הלאומי, טולסי גבארד, לטראמפ הערכה ולפיה ריכוז הנשק והכוחות האמריקניים באזור מגדיל את הסכנה למערכה רחבה יותר מול אירן; טראמפ הבהיר שוב ושוב שאינו רוצה להתחיל מלחמות אלא לסיים אותן. להערכה זו שותפים גם גורמים ישראלים. שורת בכירים בממשל תמכו בעמדתה של גבארד. סגן הנשיא, ג"ד ואנס (מן הניצים בממשל מול אירן), שר ההגנה, פיט הגסת', וראש הסגל, סוזי וויילס (המקורבת מאוד לטראמפ) הביעו ספקות לגבי התבונה בתקיפה שכזו. חלק מהם חששו שהיא תוביל למלחמה רחבת היקף ותדחוף את אירן להחלטה לפתח נשק גרעיני. גם וולץ היה ספקן באותו דיון בנוגע לשאלה אם תקיפה ישראלית יכולה להצליח ללא עזרה אמריקנית.

דיון זה עם טראמפ נערך זמן קצר לאחר שאירן שינתה את עמדתה, ושוב לא עמדה על שיחות ישירות עם ארה"ב. טראמפ הציע ב-12 במארס, במכתב לעלי חמינאי, שיחות ישירות אך ההצעה נדחה. אולם, ב-28 במארס הביעה אירן נכונות לשיחות בלתי ישירות. בפועל, השיחות בעומאן הן ישירות ובלתי ישירות במקביל. לדברי הטיימס, בממשל עדיין קיימים חילוקי דעות משמעותיים בשאלה איזה סוג של הסכם ניתן להשיג, אם בכלל. בפומבי דורש הממשל את הפסקת העשרת האורניום, לכל הפחות מעל רמה אזרחית של 3.67% - דרישה שאירן דוחה על הסף. נתניהו דורש פירוק של תשתיות הגרעין, אך הממשל אינו תומך בדרישה זו. בממשל אומרים, כי אם השיחות ייכשלו – עדיין יוכל טראמפ לתמוך במתקפה ישראלית. בביקור בישראל בתחילת החודש אמר קורילה, כי הבית הלבן החליט לבלום את התוכנית למתקפה על אתרי הגרעין. ב-3 באפריל, בעת שביקר בהונגריה, התקשר נתניהו לטראמפ, אשר אמר לו שאינו רוצה לדון בנושא בטלפון ולפיכך הגיע נתניהו בבהילות לוושינגטון ארבעה ימים לאחר מכן. בשיחתם הבהיר טראמפ לנתניהו שלא יספק תמיכה אמריקנית במתקפה ישראלית בחודש מאי, אם השיחות ייצאו לפועל. למחרת אמר טראמפ בפומבי: "אם יהיה דרוש פתרון צבאי, זה מה שיהיה. ישראל כמובן תוביל את זה". לאחר מכן שיגר טראמפ לישראל את ראש ה-CIA, ג'ון רטקליף, אשר נפגש בשבוע שעבר עם נתניהו ועם ראש המוסד, דדי ברנע. לדברי הטיימס, פרט לשיחות ולתקיפות יש גם מגוון רחב של אופציות על השולחן - ובהן פעולות חשאיות ישראליות עם תמיכה אמריקנית ואכיפה אגרסיבית יותר של העיצומים על אירן ובמיוחד על ייצוא הנפט שלה.