מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת המדעי PLOS One, מציג לראשונה עדויות ישירות לכלים ששימשו להפקת צבע הארגמן - מהצבעים היוקרתיים והנדירים בעת העתיקה - בתקופת הברזל, בשנים 1100-600 לפנה"ס, המקבילות בחלקן לתקופת בית המקדש הראשון. העדויות שנחשפו כוללות עשרות אגני חרס גדולים מוכתמים בצבע, אבני שחיקה וכלי עזר נוספים ששימשו בתהליך הצביעה. הממצאים, שהתגלו בתל שקמונה שבחוף חיפה, מאפשרים לראשונה לשחזר את שלבי תהליך הפקת הצבע - מהפקת הפיגמנט ועד לצביעת החוטים - ומעידים על מערכת ייצור מתקדמת שפעלה באתר במשך כ-500 שנה. "זו הפעם הראשונה שבה אנו יכולים לשחזר את צורת הכלים ששימשו בתעשיית צבע הארגמן וכיצד השתמשו בהם בפועל", אמר ד"ר גולן שלוי מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו, שהוביל את המחקר יחד עם פרופ' איילת גלבוע. הכלים שהתגלו כוללים אגנים בגובה של כמטר, בקוטר של 60-80 ס"מ ובנפח של עד 350 ליטרים - נתונים שמצביעים על היכולת לצבוע גיזות צמר שלמות. "לראשונה אנו מזהים מערכת ייצור שלמה, הכוללת כלים ייעודיים ששימשו לייעול התהליך", הוסיפה פרופ' גלבוע. "העובדה שבתקופות מסוימות פעלו לפחות 16 אגנים במקביל מעידה על היקף תעשייתי יוצא דופן." ממצאים קודמים בתל שקמונה, שהתגלו במחקרים של פרופ' גלבוע וד"ר שלוי, הצביעו על כך שהאתר שימש כמרכז ייצור מסחרי לארגמן תחת שלטון ממלכת ישראל - בייחוד בתקופת בתי עמרי ויהוא - ויתכן שהצבע שהופק במקום אף שימש בבגדי הכהונה בבית המקדש בירושלים. השוואה לאתרים נוספים כמו תל דור, תל כברי וצרפתה שבלבנון מצביעה על טכניקות דומות ברחבי הלבנט, אך תל שקמונה מספק את העדות הקדומה, הרציפה והמפורטת ביותר לייצור צבע הארגמן בתקופת הברזל. לדברי ד"ר שלוי, "גילוי הכלים אינו רק עניין טכני - הוא פותח חלון להבנת הכלכלה, המסחר, והעוצמה של ממלכת ישראל. זו אחת הפעמים הנדירות שבהן הארכאולוגיה מאירה את הסיפורים המקראיים מנקודת מבט חומרית וכלכלית." המחקר נערך כחלק מ"פרויקט פרסום תל שיקמונה", בתמיכת קרנות ומוסדות מחקר מובילים, בהם קרן שלבי וייט וליאון לוי, עיריית חיפה, קרן הכט, הקרן הלאומית למדע, אוניברסיטת חיפה ותוכנית פולברייט.