הקיצוצים בשירות המדינה הפדרלי של ארה"ב צפויים להגיע ל-12% - מעלים נתונים שריכז ניו-יורק טיימס. מדובר בשלב הראשון של הקיצוצים בהובלת המשרד להתייעלות ממשלתית (DOGE) בראשותו של אילון מאסק, וייתכן שבהמשך הם יתרחבו - אם כי לא ברור האם מאסק עצמו יישאר בתפקיד לאורך זמן. שירות המדינה כולל 2.4 מיליון איש, לא כולל הכוחות המזוינים (בהם יש שני מיליון איש נוספים). עד כה פוטרו לפחות 56,230 עובדים, עוד 76,100 פרשו מרצון על-פי הצעותיו של הממשל (כאשר סביר להניח שפרשו בעיקר עובדים מקצועיים טובים, היכולים למצוא משרות במגזר הפרטי) ולפחות 146,320 נוספים צפויים לפיטורים או לפרישה מרצון. טבלת הגופים העיקריים שהושפעו מן הקיצוצים מובאת כאן. שני גופים כבר חוסלו למעשה: הסוכנות לפיתוח בינלאומי (USAID) שהעניקה סיוע הומניטרי ורפואי ברחבי העולם, במיוחד למדינות עניות; ותחנת השידור "קול אמריקה", שהביאה את העקרונות האמריקניים למדינות רודניות. בשניהם פוטרו/פרשו 99% מהעובדים. כמו-כן עזבו 46% מעובדי משרד החינוך; הנשיא דונלד טראמפ רוצה לסגור אותו לחלוטין, אך זקוק לשם כך לאישור הקונגרס. קיצוצים בולטים נוספים: 24% מעובדי משרד הבריאות (מה שמעורר חשש מפני פגיעה ממשית בבריאות הציבור, במחקר הרפואי ובאישור תרופות), 13% מעובדי משרד האנרגיה, 13% מעובדי רשות המיסים (במיוחד בתחום החקירות והשומה, מה שיפגע בביקורת על חברות ועשירים עימם מבקש הממשל להיטיב), 12% מעובדי הרשות להגנה פיננסית (גוף שספג ביקורת מהמגזר הפיננסי אליו מקורבים ראשי הממשל), 11% מעובדי רשות האוקיאנוסים והאטמוספירה, 10% מעובדי חברת ביטוח הפקדונות (המבטחת את כספי הלקוחות בבנקים) ו-10% מעובדי קרן המדע. בתי המשפט התבקשו להתערב בחלק משמעותי מן הפיטורים ובכמה מן המקרים הקפיאו אותם ואף הורו להחזיר לעבודה את מי שפוטרו. אולם, ככלל - הפיטורים מתקדמים ואין שום פסק דין חלוט המגביל אותם. בחלק מן המקרים, ובמיוחד במשרד ההגנה, פוטרו עובדים בכירים במיוחד (ובראשם הרמטכ"ל, צ'רלס בראון) או שומרי סף (כמו יועצים משפטיים בפנטגון וראשי מחלקות במשרד המשפטים).