התקדמות בגיבוש כתבי אישום נגד מחבלי נוח'בה שלקחו חלק בטבח ובפשעים נגד האנושות ב-7 באוקטובר. פרקליטות מחוז דרום עדכנה את היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, כי גיבשה כתבי אישום נגד 22 מבין 300 אנשי הנוח'בה המוחזקים בישראל, מדווח (20.4.25) נטעאל בנדל ב-ynet. עם זאת, הגשתם בפועל עודנה רחוקה משמעותית, שכן הפרקליטות מתכננת להגיש את כל כתבי האישום יחדיו - אם כמגה-תיק אחד ואם במספר תיקי ענק.
הטיפול המשפטי ברוצחים, האנסים והבוזזים של 7 באוקטובר סבוך במיוחד ואף חסר תקדים, בשל שורה של סיבות. מדובר כאמור במאות מעורבים, ויש להחליט מי יואשם בפשעים ספציפיים ומי בשותפות בהם. יש לקבוע את המסגרת החוקית - בית משפט מחוזי או בית משפט צבאי. יש לאתר סניגורים, לקבוע מי ישלם את שכרם וכיצד למנוע מהם ניצול לרעה של ההליך. לא תמיד קיימות עדויות ישירות. יש להחליט כיצד לטפל בעבירות המין ובחומר מודיעיני רגיש. יש גם לשקול מראש אלו עונשים לבקש.
בשל סיבות אלו ואחרות, שנה וחצי לאחר הטבח - עדיין לא הוגש אף כתב אישום, והמחבלים מוחזקים במעצר בתנאים מחמירים על-פי הוראת שעה שהכנסת מאריכה שוב ושוב. ynet גם חושף, כי הפרקליטות מבקשת ממיארה לקדם תשע הצעות חוק לצורך ניהול המשפטים - מה שאומר שיש צורך בעבודת מטה נוספת, וייתכנו עתירות לבג"ץ נגד החוקים אם וכאשר יאושרו.
גיבוש כתבי האישום הראשונים כעת התאפשר לנוכח השגת הראיות, מסמכים וחומרי ויזואליה רבים לפני הפסקת האש ותפיסה של חומרי מדיה ומחשבים בעזה. לאחר איסופם מהרצועה, באמ"ן ובשב"כ עמלים על מיון הררי החומרים והם מעבירים את הראיות למשטרה, וזו מעבירה אותם לפרקליטות. צוות החקירה בלהב 433 גבה עדויות מ-1,700 ניצולי הטבח ומ-400 אנשי כוחות הביטחון. בעוד מי שנטלו חלק בפשעי 7 באוקטובר אינם מיועדים לשחרור בכל עסקה עם חמאס, המדינה טרם החליטה מה ייעשה במי שהחזיקו חטופים ונלכדו לאחר מכן.
על-פי הדיווח ב-ynet, תשע הצעות החוק כוללות אפשרות לקיים את כל הדיונים בהיוועדות חזותית, בלא הצורך להביא את המחבלים לבית המשפט; אפשרות של קיום דיונים מסוימים ללא הנאשם וסניגורו; הסדרת ייצוגם המשפטי (קרוב לוודאי בידי עורכי דין זרים, כמו במשפטי אייכמן ו
דמיאניוק), הסתפקות בעדות במכתב של קורבנות ונפגעים, ללא עדות פרונטלית (אם כי יהיה צורך במנגנון לחקירה נגדית); צמצום העברת חומרי חקירה להגנה; ואפשרות להרשיע שותפים לעבירה על סמך עדויות הדדיות.