נציגים מארצות הברית, אוקראינה ומדינות אירופה ייפגשו (יום ד', 23.4.25) בלונדון כדי לדון ביוזמת שלום אמריקנית חדשה, אותה חושפת כתבת תחקיר של הוושינגטון פוסט. לפי הדיווח, ההצעה כוללת הכרה מצד ארצות הברית בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה, והסכמה עקרונית להקפאת קווי החזית הנוכחיים במלחמה. היוזמה האמריקנית הוצגה בשבוע שעבר לאוקראינים בפגישה בפריז, וכוללת גם התחייבות להסרת סנקציות נגד רוסיה במסגרת הסכם עתידי. בתמורה, צפויה מוסקבה להפסיק את הלחימה — דווקא בשעה שצבאה נהנה מיתרון מספרי ותחמושתי. גורמים המעורים בפרטי ההצעה ציינו כי הצדדים טרם הצליחו לגשר על פערים מהותיים. אחד מהם התריע כי "אם יתברר שהפערים אינם ניתנים לגישור - ייתכן שנשיא ארצות הברית יקבע כי הגענו לסוף הדרך".

לחץ גובר מצד וושינגטון - ודאגה בקייב

לפי יועץ לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, ההצעה כוללת "רכיבים שאוקראינה מוכנה לשקול, לצד סעיפים בעייתיים מאוד מבחינתה". ברקע - לחץ כבד מצד ממשל טראמפ להאיץ את המשא-ומתן. גורם מערבי בכיר אמר לכתב העיתון כי "עוצמת הלחץ המופעל כעת על קייב היא מדהימה". עם זאת, בכיר במחלקת המדינה ניסה להמעיט במשמעות הדברים, והבהיר כי לא מדובר בעמדה סופית של וושינגטון. עם זאת, באוקראינה גוברת התחושה כי הסבלנות האמריקנית הולכת ואוזלת, וכי יחסי שתי המדינות עלולים להיכנס לשלב חדש של מתיחות. ברקע, שותפותיה המרכזיות של אוקראינה - בהן צרפת, בריטניה וגרמניה - גורסות כי יש לקדם הסכם שיבטיח את ביטחונה של אוקראינה ואת שיקומה. חלק מהעלות, כך מקווים במערב, תכוסה באמצעות שימוש בנכסים רוסיים מוקפאים.

קרים - לא רק טריטוריה: סמל לאומי

במרכז המחלוקת עומדת הדרישה האמריקנית להכיר בסיפוח קרים, מהלך שנתפס באוקראינה כוויתור בלתי אפשרי. סיפוח חצי האי בשנת 2014, לאחר כיבושו על-ידי רוסיה, היה נקודת מפנה בדרדור המתמשך שהוביל לפלישה הכוללת ב-2022. באוקראינה, קרים הפכה לסמל. חיילים ומפקדים מדקלמים את הסיסמה "ילדינו עוד ישובו לשחות בחופי קרים", והחזרת האזור לתחומי המדינה נתפסת כקו אדום. משפחות עקורות ואזרחים שגורשו או התפצלו בעקבות הסיפוח - רואים בכך לא רק תיקון פוליטי אלא גם תיקון מוסרי והיסטורי.