הסדרה עתידית במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית לא תובא בחשבון במישרין בקביעת הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורך דינו, אלא במסגרת קביעת האחוזים מתוך הצד הכספי של ההסדר. תרומת מוצרים במסגרת הסדר תובא בחשבון, לעניין הגמול והשכר, בצורה חלקית בלבד. כך קובע (24.4.25) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. גרוסקופף אישר הסדר פשרה סופי בתביעה ייצוגית שהגישה כוכב זיס לפני למעלה מעשר שנים נגד אופטיקה הלפרין, בשל ביצוע בדיקות עיניים בידי מי שאינם אופטומטריסטים מוסמכים. בית המשפט המחוזי בתל אביב סירב לאשר הסדר בו נקבעה הנחה לרוכשים עתידיים ברשת בשווי כולל של 8.2 מיליון שקל, לצד שוברים בני 300 שקל שיינתנו לעמותות לרכישה ברשת ובשווי כולל של 2.6 מיליון שקל. עוד נקבע באותו הסדר, כי הלפרין תפסיק את הבדיקות המדוברות שלושה חודשים לאחר אישורו. הלפרין ערערה לבית המשפט העליון, ובדיון בערעור סוכם ההסדר הסופי. הרשת תשלם 4.1 מיליון שקל לקרו התביעות הייצוגיות במשרד המשפטים (המשתמשת בכסף למטרות חברתיות מגוונות); השוברים לעמותות יהיו 500 שקל ובסכום כולל של 2.6 מיליון שקל; זיס תקבל 70,000 שקל, ועורכי דינה - 1.52 מיליון שקל; הבדיקות בידי מי שאינם אופטומטריסטים ייפסקו מיידית. גרוסקופף אישר את כל הרכיבים, למעט שכר הטרחה, אשר התבסס בין היתר על פסק דין של בית המשפט המחוזי, ולפיו השווי של הסדרה עתידית לעניין הגמול והשכר הוא 175% מהפיצוי הכספי. הוא מסביר: "במקרה הטיפוסי של הסדרה עתידית לא ניתן להעריך, לבטח לא ברמת ודאות דומה, את התועלת המופקת במונחים כספיים. בנוסף, במקרים רבים הקשר הסיבתי בין ההסדרה העתידית ובין התובענה הייצוגית מוטל בספק. "ברי כי לנתבעת קיים אינטרס למזער את חשיפתה לתובענות ייצוגיות נוספות בעתיד, וכן להציג עצמה כמי שעושה מעל ומעבר על-מנת לעמוד בדרישות הדין. לא ניתן להעריך אילו התחייבויות לגבי הסדרה עתידית ניתנות על-מנת לקדם פשרה באותו הליך, ואילו התחייבויות מבטאות שיקול עסקי גרידא של הנתבעת, ומשקפות את האופן בו הייתה נוהגת ממילא. "אי לכך, התחשבות בהסדרה עתידית בעת קביעת בסיס החישוב תפחית באורח ניכר את האחידות והוודאות שמספקת שיטת האחוזים, ותאפשר לצדדים להסדר הפשרה לעצב את הסדר הפשרה באופן שיגדיל את סכום הגמול ושכר הטרחה בצורה מלאכותית, ותוך ניתוק הזיקה בינו לבין היקף התועלת הגלומה בהסדר הפשרה". לדברי גרוסקופף, "ראוי להתחשב בהסדרה העתידית בראש ובראשונה בעת קביעת שיעור האחוזים הראוי. כך, ניתן לשקול, לצד יתר השיקולים הנוגעים להליך גם את היקפה של הסדרה עתידית, את העלות הכספית שלה לנתבעת, ואת התועלת המשוערת שלה לקבוצה המיוצגת ולציבור הרחב".