ערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג קובעת (24.4.25), כי יש לדון שוב בטענתה של ישראל לפיה לבית הדין אין סמכות לדון בתלונות נגדה. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את בקשתה של ישראל להקפיא את צווי המעצר שהוצאו אשתקד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, בטענה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמת חרבות ברזל. הטענה הועלתה במסגרת הדיון שקדם להחלטת בית הדין. ישראל טוענת, כי מאחר שהיא אינה חברה בבית הדין - אין לו כלל סמכות לדון בתלונות נגדה. הערכאה הדיונית דחתה טענה זו בנימוק שהסמכות קיימת לנוכח העובדה שהרשות הפלשתינית חברה בבית הדין והפשעים הנטענים בוצעו בשטח שרשמית עודנו בריבונותה. ערכאת הערעור קובעת, כי הערכאה הדיונית שגתה מבחינה משפטית כאשר לא התייחסה כיאות לטענת חוסר הסמכות. לפיכך, חלק זה של ההחלטה בוטל והוחזר לדיון נוסף. אולם, מאחר ששאלת הסמכות עודנה שנויה במחלוקת, סירבה ערכאת הערעור לבטל את צווי המעצר. ערכאת הערעור גם דחתה את ערעורה של ישראל על ההחלטה לפיה התובע, כרים חאן, לא היה צריך להוציא אזהרה מוקדמת לפני שביקש להוציא את צווי המעצר. כללי בית הדין מחייבים אזהרה כזאת, כדי לאפשר למדינה הנוגעת בדבר להוכיח שהיא בוחנת בעצמה בצורה ממשית את החשדות הנטענים. חאן הסתמך על אזהרה מלפני המלחמה, שנגעה לחקירת פעולותיה של ישראל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ובית הדין קבע שהיה די בכך. שר החוץ, גדעון סער, שב ואומר בתגובה, כי לעמדת ישראל - לבית הדין מעולם לא הייתה סמכות להוציא את צווי המעצר. "בעניין זה יש רק תשובה אחת נכונה: לבית הדין אין כל סמכות על ישראל. הצווים הוצאו שלא כדין ודינם בטלות".