נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם (24.4.25) על צו נשיאותי המקדם כריית מחצבים במים הבינלאומיים בידי ארה"ב - צעד לו מתנגדות כמעט כל מדינות העולם, הסבורות שמים אלו צריכים להיות נקיים מפעילות תעשייתית. הצו סותר אמנה בינלאומית בת עשרות שנים, אותה אשררו כל המדינות העיקריות השוכנות לחופי ימים למעט ארה"ב, אשר בפועל כיבדה אותה. הצו קובע, כי "ארה"ב היא מובילה עולמית בחקר ובפיתוח של מחצבים בקרקעית הים, בתחום השיפוט הלאומי שלה ומחוצה לו". הוא מורה למינהל האוקיינוסים והאטמוספירה להעניק רשיונות לחברות המעוניינות לכרות מחצבים במימיה הטריטוריאליים של ארה"ב ובמים הבינלאומיים. זהו צעד נוסף בו טראמפ מתעלם מהסכמות וארגונים בינלאומיים אותם כיבדו כל קודמיו לפחות מאז תום מלחמת העולם השנייה, ואשר רבים רואים בהם את הבסיס לעוצמתה של ארה"ב. מלחמת המכסים בה פתח טראמפ מנוגדת לכללי ארגון הסחר העולמי; הוא מדבר על תפיסת תעלת פנמה בניגוד להסכם עם ממשלתה של מדינה זו; הוא מדבר על הפרת מחויבויותיה של ארה"ב בהתאם לברית נאט"ו; הוא הוציא את ארה"ב מארגון הבריאות העולמי; ועוד. בחלקים מרצפת האוקיאנוסים יש מרבצים זעירים של משאבים רבי ערך כמו ניקל, קובלט ומגנזיום. הללו חיוניים לטכנולוגיות מתקדמות, אותן רואה ארה"ב כקריטיות לבטחונה הצבאי והכלכלי, אך כיום הן מופקות בעיקר בידי סין. מחצבים אלו ודומיהם הם הסיבה לרצונו של טראמפ להשיג דריסת רגל משמעותית בתחום זה באוקראינה, כמו גם אחת הסיבות לכך שהוא לוטש עיניים לעבר גרינלנד. נכון להיום אין ניצול מסחרי של מחצבים אלו, שכן הקשיים הטכניים רבים וקיימת הסכמה בינלאומית רחבה שהפגיעה בסביבה עלולה להיות עצומה. למעלה מ-30 מדינות קראו לעכב או להימנע בכלל מניצול המשאבים שבאוקיינוסים. לקריאה הצטרפו גם יצרני רכב וחברות טכנולוגיה גדולות, למרות שהם לקוחות מרכזיים של מחצבים אלו ומטבע הדברים מעוניינים בהגדלת ההיצע ובהקטנת ההישענות על סין. ביניהם: ב.מ.וו, פולקסוואגן, וולוו, גוגל, אפל וסמסונג. בשנת 1994 נחתמה במסגרת האו"ם "אמנת חוק הים", המרחיבה את המים הטריטוריאליים הכלכליים לטווח של 200 מיל (320 ק"מ) מהחוף, וקובעת שהמים הבינלאומיים מצויים באחריות סוכנות קרקע הים הבינלאומית. מאחר שהסוכנות לא פרסמה כללי כרייה במים הבינלאומיים ומאחר שארה"ב אינה שותפה להסכם זה, טראמפ מסתמך בצו שלו על חוק משנת 1980 המתיר לממשל הפדרלי להנפיק רשיונות כרייה במים בינלאומיים. חברת Metals Company עשויה להיות הראשונה שתצא נשכרת מהצו של טראמפ. החברה אומנם רשומה בקנדה, אך יש לה שלוחה בארה"ב והיא הודיעה בחודש שעבר שתבקש רישיון שכזה. החברה אומרת שכבר השקיעה 500 מיליון דולר במחקר וחיפושים וכי היא ערוכה לייצר את הספינה המתאימה. מחקר גאולוגי אמריקני מעריך, כי באיזורClarion-Clipperton לבדו יש בקרקעית הים מחצבי ניקל, קובלט ומגנזיום יותר מאשר בכל קרקע כדור-הארץ. האזור מצוי באוקיינוס האטלנטי, בין מקסיקו להוואי, ושטחו כמעט מחצית מגודלה של ארה"ב. Metals Company ממוקדת באזור זה, בו העומק הממוצע של האוקיינוס הוא 4 ק"מ. ככל העומק רב יותר, כך גדל הלחץ ויש צורך בכלים עמידים הרבה יותר.