בית המשפט העליון הורה למדינה (27.4.25) לנמק בתוך חודשיים את הימנעותה מגיוס חרדים על-פי צרכיו של צה"ל. הצו מוסיף מימד ללוח זמנים להכרעה פוליטית באחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בחברה הישראלית, ואשר החריפה משמעותית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. המשנה לנשיא בית המשפט, נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז ודוד מינץ הוציאו צו על תנאי בו נאמר: "המשיבים יתייצבו ויתנו טעם מדוע לא יוציאו או יוסיפו להוציא צווי גיוס בעניינם של המועמדים לשירות ביטחון שעליהם נסבות העתירות, בהיקף המתאים לצורכי הצבא כפי שאלה מוצגים מעת לעת על-ידי הגורמים המקצועיים בצבא; ומדוע לא יפעלו לאכיפת הצווים שהוצאו גם על-ידי נקיטת צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם". סולברג ומינץ שומרי המצוות משתייכים לאגף ה"שמרני" של בית המשפט העליון. בג"ץ מקבל למעשה, לפחות בשלב זה, את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולפיה יש לגייס חרדים בלא מכסות אלא על-פי צרכיו של צה"ל ולפעול במישרין נגד חרדים שאינם מתייצבים. עמדתה של מיארה בנושא זה עולה בקנה אחד עם עמדתו המקצועית של צה"ל, הן תחת הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, והן תחת הרמטכ"ל הנוכחי, אייל זמיר. צה"ל אומר שהוא זקוק בדחיפות ל-10,000 חיילים, מתוכם 7,000 לוחמים, ושהחל מהשנה הבאה יוכל לגייס חרדים ללא מגבלה. הסיעות החרדיות מבקשות לעגן בחקיקה את הפטור הגורף מגיוס לחרדים. שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, התנגד וזו הייתה סיבה מרכזית לפיטוריו בנובמבר שעבר. שר הביטחון הנוכחי, ישראל כ"ץ, אומר שיש לאזן בין צרכיו של צה"ל לבין לימוד התורה; הוא טרם הציג הצעה מפורטת. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, מתנגד לכל הצעה שלא תעלה בקנה אחד עם צרכי הצבא. ככל המסתמן, אין בכנסת רוב לחוק שיעניק פטור גורף. החרדים איימו באופן עקרוני בהפלת הממשלה אם החוק לא יעבור, ולאחרונה הציב אריה דרעי תאריך יעד של סוף מושב הקיץ של הכנסת - 27 ביולי, דהיינו חודש לאחר המועד שקבע בג"ץ לעדכונו. הממשלה והכנסת עשויות לבקש ארכות אם הליך החקיקה יתקדם.