במקביל, נרשמה ירידה של 14.4 אחוזים במספר המסתננים לישראל, שהסתכם ב-19,757 איש בלבד בסוף השנה. הירידה מוסברת, בין היתר, בהענקת מעמד ארעי לאלפי יוצאי דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, וכן בעזיבה מרצון של 3,839 מסתננים, רובם מאריתריאה - עלייה של 11 אחוזים לעומת השנה הקודמת. מעניין לציין כי 88 אחוזים מהמסתננים השוהים כיום בישראל הם מאריתריאה ומסודן, קבוצות שלגביהן קיימת מדיניות אי-הרחקה עקב המצב בארצות מוצאן. בתחום האכיפה נרשם גידול בפעילות. בשנת 2024 נפתחו 372 תיקי חקירה נגד מעסיקי עובדים זרים, כמעט פי שניים ממספר התיקים בשנה הקודמת. עם זאת, מספר כתבי האישום ירד ל-36 בלבד. סכום הקנסות שהוטלו עמד על 4.3 מיליון שקלים. גם מספר ההרחקות תחת צו הרחקה ירד ב-26 אחוזים ועמד על 3,778 זרים בלבד. עוד פרט מעניין בדוח הוא שגילם של מרבית העובדים הזרים נמצא בטווח שבין 31 ל-40, כאשר בקבוצות הוותיקות - עובדים עם שהות של יותר מעשור - עולה משמעותית שיעור העובדים הלא חוקיים. בקרב בעלי ותק של מעל 16 שנה בישראל, שיעור העובדים הלא חוקיים הגיע לכ-69 אחוזים. גם צורת גיוס העובדים השתנתה: בעקבות המחסור בעובדים פלשתינים, 10.5 אחוזים מהעובדים הזרים שהגיעו לישראל ב-2024 גויסו במסלולים פרטיים, מחוץ להסכמים הבילטרליים המסורתיים. בסיכומו של דבר, הדוח משקף את ההשפעה המשמעותית של המלחמה על שוק העבודה בישראל, עם גידול חסר תקדים במספר העובדים הזרים החוקיים, צמצום במספר המסתננים, התחזקות מגמות העזיבה מרצון ואתגרים מתמשכים בתחום אכיפת חוקי העבודה והסדרת מעמדם של העובדים הזרים.