בעקבות מכתב ההתפטרות של ראש השב"כ רונן בר - הממשלה אישרה (29.4.25) בהצבעה טלפונית לבטל את החלטתה לפטרו. 20 שרים הצביעו בעד ההחלטה. בעקבות זאת טוענת הממשלה בבג"ץ, שאין מקום להמשך הדיון בעתירות נגד ההדחה. בר הודיע אמש כי יסיים את תפקידו כראש השב"כ ב-15 ביוני. לפי דברי ההסבר להחלטה, היא מגיעה ל"נוכח המשבר המתמשך בין רשויות המדינה בעיצומה של מלחמת התקומה, המצב הקשה בתוך שירותי הביטחון, הימשכות ההליך המשפטי ורצונה של הממשלה למקד את המאמץ הלאומי בענייני ביטחון, הצורך בלכידות פנימית בייחוד בימי הזיכרון והעצמאות, ומתוך אחריות עליונה לביטחון המדינה". שמונה העתירות התויות ועומדות בפני בג"ץ מכוונות נגד ההחלטה המקורית מהחודש שעבר להדיח את בר ב-10 באפריל. העותרים טוענים, כי ההחלטה התקבלה בהליך פגום (ללא שימוע ולא היוועצות בוועדת גרוניס למינויים בכירים) ומשיקולים זרים (פרשות המסמכים וקטרגייט ודרישתו של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה). היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בעתירות בעיקר מן הסיבה הראשונה, בעוד בר העלה בתצהירו טענות נוספות המחזקות את הסיבה השנייה. כאמור, לאחר התפטרותו של בר - טוענים הממשלה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהעתירות הפכו לתיאורטיות. פסיקה רבת שנים ועקבית של בג"ץ קובעת, כי בית המשפט אינו מכריע בעתירות תיאורטיות. עם זאת, העותרים ואולי גם מיארה צפויים לטעון שעדיין יש צורך בהכרעה עקרונית לגבי האופן בו רשאית הממשלה לממש את סמכותה ולפטר בעלי תפקידים בכירים. הדיון בעתירות התקיים כאילו הוצא צו על תנאי, ובית המשפט הבהיר שהכרעתו תתקבל על סמך תצהיריהם של נתניהו ובר. לכן, מבחינה פרוצדוראלית, יכול להינתן כבר כעת פסק דין - למחיקת העתירות או להכרעה בהן. ההחלטה מצויה בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. הם הורו לעותרים ולמיארה להגיב עד השבוע הבא (7.5.25) על בקשת הממשלה.