היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מותחת ביקורת קשה על התנהלותו של איתמר בן-גביר כשר לביטחון לאומי, אם כי היא סבורה שיש לנסות תחילה לשפר את המצב לפני שיכריע בג"ץ בעתירות המבקשות להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להדיחו מהתפקיד. כך נאמר (29.4.25) בתגובה המקדמית לעתירות, הנלווית למסמך העקרונות שגיבשו מיארה ובן-גביר לגבי ממשק עבודתו מול המשטרה. מיארה מזכירה, כי הגנה על מינויו של בן-גביר עם הקמת הממשלה, אך טוענת שמאז חל שינוי בתשתית העובדתית (שהובילה את בג"ץ לדחות את העתירות נגד המינוי). "התשתית הראייתית המינהלית העדכנית באשר להתנהלותו של השר בתקופת כהונתו מלמדת, לכאורה, על התערבות פוליטית פסולה, חוזרת ונשנית, בעבודת המשטרה ובקבלת החלטות אופרטיביות-מבצעיות, בדגש על הפעלת הכוח, בסיטואציות בעלות רגישות מיוחדת (מחאה נגד הממשלה, שימוש בכוח נגד אזרחים). "זאת, תוך פגיעה בשלטון החוק ובאופיה הממלכתי והא-פוליטי של המשטרה והפרת החלטות של בית המשפט. על כך יש להוסיף התבטאויות קשות כלפי שופטים על-רקע ביצוע מלאכת השיפוט, שיש בהן כדי להוביל לזילות החלטותיהם, גם בפני אנשי משטרה, ולפגוע בעצמאות השיפוטית; וכן להרתיע גורמי אכיפת חוק במילוי תפקידם". מיארה אומרת כי הביעה בכתב ובעל-פה את עמדתה בפני נתניהו, ולפיה "עולת משטרת ישראל בלא השפעה של שיקולים זרים ופוליטיים היא תנאי הכרחי לתפקודה החוקי והתקין של המשטרה במדינה דמוקרטית, להגנה על זכויות האדם ולשימור הלגיטימציה הציבורית של אכיפת החוק במדינה. התערבות פוליטית פסולה על קבלת החלטות אופרטיביות-מבצעיות, ובכלל זאת הפעלת הכוח המשטרתי, מובילה לפגיעה קשה בשלטון החוק ובזכויות היסוד. "...השפעתה השלילית המצטברת של התערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה היא כבדת משקל וארוכת טווח, נוכח המסר שמחלחל בכל שדרת הפיקוד במשטרה, עד לדרג השוטרים הזוטר... נכון לעת הזו אין בנמצא ערובות ומנגנונים מובנים ומספקים שיהא בהם להבטיח את פעילותה התקינה, הממלכתית והשוויונית של משטרת ישראל, אל מול התערבויות פוליטיות פסולות בעבודתה מצדו של השר הממונה (והממנה). "יתר על כן, שתיקת הממשלה והעומד בראשה, לפחות ככל הידוע לייעוץ המשפטי לממשלה, אל מול התנהלותו של השר ובשים לב לחשש הכבד לפגיעה בעבודת המשטרה - מהווה, הלכה למעשה, גיבוי להתערבות הפסולה לכאורה בעבודת המשטרה". הצירוף של כל אלו יחדיו "מוביל למצב קשה בו נפגעת האפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי". מיארה מזכירה, כי התנגדה לחזרתו של בן-גביר למשרד, ולמרות זאת נתניהו החזירו אליו והכנסת אישרה אותו. למרות זאת, גובש מסמך העקרונות "תוך קביעת גדרות וסייגים הנוגעים בין היתר - אך לא רק - למעורבות השר בנושא חקירות; טיפול המשטרה במחאות ובהפגנות ובקבלת החלטות אופרטיביות בכלל; לתקשורת הישירה בין השר לבין גורמי הפיקוד במשטרה; וכן ניתן דגש מיוחד לתהליך המינויים במשטרה וצמצום האפשרות לפוליטיזציה שלו; כל זאת, באופן שעולה בקנה אחד עם עקרון עצמאות שיקול הדעת המקצועי של המשטרה שעוגן גם בפסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה. "ניסיון זה נעשה, על-רקע שני אלה: מחד-גיסא, עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה במצב הדברים הנוכחי יש מקום להוצאת צו על תנאי ולבירור העתירות תוך העברת נטל השכנוע. מאידך-גיסא, ניסיון למצות את הכלים שבידי ראש הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה להביא לשיפור מצב הדברים, בטווח המיידי ולטווח הארוך, טרם ההכרעה השיפוטית בעניין סבירות המינוי".

הפיקוח אינו פשוט כלל ועיקר

לדברי מיארה, "אף שהמצב אינו חף מקושי או משביע רצון, לעקרונות שגובשו יש פוטנציאל ממשי ליצירת שינוי במצב הדברים הקיים, כפוף ליישום העקרונות והערובות בשטח באופן דקדקני על-ידי כל הנוגעים בדבר, הדרג הפוליטי ומי מטעמו וגורמי משטרת ישראל. "מובן, כי ישנו קושי לקבוע ערובות אפקטיביות נוכח התנהלות השר עד כה, והפיקוח על יישומן של ערובות כאמור בפועל אינו פשוט כלל ועיקר במישור המעשי. לכן, מעבר למתן תוקף של החלטה שיפוטית לכל מנגנון שייקבע, נדרש יהיה גם לעגן את הערובות באופן סדור בנוהלי המשטרה ובפקודותיה ובנהלי המשרד לביטחון לאומי, וכן לבחון את יישומן בפועל על-ידי השר ויתר הנוגעים בדבר, על-מנת לעמוד על האפקטיביות שלהן ועל השלכתן על בחינת המינוי". לאור כל זאת מבקשת הפרקליטות מבג"ץ לתת תוקף של החלטה שיפוטית למסמך העקרונות, להעניק שהות של חודשיים לגבש אותם בנוהלי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, לאפשר להגיש לאחר מכן הודעה מעדכנת, ובסופו של דבר - למחוק את העתירות תוך שמירה על הזכות לעתור שוב אם המצב ישתנה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ונועם נורקין.