שילוב החרדים בהשכלה גבוהה מתקדם בעצלתיים, ולא השתפר בצורה משמעותית מאז דוח מבקר המדינה בנושא בשנת 2019. כך עולה (6.5.25) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. מספר הסטודנטים החרדים לא גדל באופן משמעותי ביחס לגידול באוכלוסייה ונשאר 5% מהפוטנציאל בגילי 40-18 בקרב הנשים ו-2% מהפוטנציאל בקרב הגברים, כאשר 81% מהם לומדים במסגרת לימודים בהפרדה או באוניברסיטה הפתוחה. היעד בתוכנית השנייה לשילובם היה 19,000; בפועל לומדים רק 16,430. בפועל, אומר אנגלמן, תקרת הזכוכית לא נשברה: גם בשנת 2019 שיעור הלומדים בפועל היה רק 80% מהיעד. רק 33% מהחרדים בהשכלה הגבוהה הם גברים, לעומת חלוקה מגדרית שווה בעיקרה בכלל האוכלוסייה. הבדלים ניכרים קיימים גם בתחומי הלימודים: רק 3.2% מהבוגרים החרדים בשנת 2021/22 למדו הנדסה ואדריכלות, לעומת 14.3% בכלל האוכלוסייה; ואילו 53% למדו חינוך והוראה, לעומת 15% בכלל האוכלוסייה. גם בתחום זה, התמונה דומה בעיקרה לזו של 2019. שיפור נרשם בשיעור הנשירה של הסטודנטים החרדים. בשנים 2014-2005 הוא עמד על 46% מבין הגברים ו-28% מבין הנשים (לעומת 20% ו-12% בקרב הלא-חרדים, בהתאמה). בקרב מי שהחלו ללמוד מאז 2017, הנשירה היא 31% בין הגברים (לעומת 23% אצל לא-חרדים) ו-18% בין הנשים (לעומת 15%). עוד אומר אנגלמן, כי המועצה להשכלה גבוהה ומשרד העבודה משתפים פעולה כעת בסיוע לשילוב הבוגרים בתעסוקה. אנגלמן מדגיש: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. "שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים (53% בקרב החרדים לעומת 87% בקרב יהודים שאינם חרדים) פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית. זאת, בעיקר לגברים החרדים, ששיעורי התעסוקה וההשכלה האקדמית שלהם נמוכים מאוד".