מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הצביע ביולי אשתקד על ליקויים קשים בחקירת דליקות, אשר בשנים 2023-2019 גבו את חייהם של 117 בני אדם. הוא ציין, כי נזקי 50,000 הדליקות בשנה מוערכים ביותר מ-7 מיליארד שקל. על-פי הדוח, רשות הכבאות וההצלה לא חקרה בממוצע רב-שנתי 89% מ-188,000 אירועי הדליקות בהן טיפלה בשנים 2022-2019, וזאת מבלי שהגורמים המוסמכים בה בחנו אם אירועים אלה מחייבים פתיחה בחקירה על-פי התקנות. בשנת 2022 ביצע המערך כולו 4,016 חקירות. לא נמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטה שלא לפתוח בחקירה לגבי 40,573 אירועי הדליקה האחרים (91% מכלל השריפות באותה שנה). בשנת 2022 הקימה הרשות חטיבת איסוף וחקירות, שייעודה לאסוף מידע ממקורות שונים על אירועי דליקות ולנהל את מערך חקירת השריפות בה. אולם, אגף המבצעים טרם הגדיר יעדים לאיוש התקנים בחטיבה ולהנעת פעילותה. עד פברואר 2024, טרם אוישו שמונה מבין 13 המשרות המקצועיות בה ולכן היא פועלת באופן חלקי בלבד. במצב הקיים פועל מערך החקירות בחסר ובמתכונת הישנה - ללא יחידת תכנון, הנחיה ואסדרה, ובלי יכולת לקיים פיקוח ובקרה רציפים על פעילות החוקרים במחוזות הרשות ובתחנותיה. בשנת 2023 היו המשרות התקניות של מפקדים וחוקרים במערך החקירות בתת-איוש: מתוך שבע משרות של ראשי ענפים במחוזות, אחת לא הייתה מאוישת; מתוך שבע משרות של ראשי מדורי החקירות, שתיים לא היו מאוישות; 18% ממשרות החוקרים בתקן בתחנות הכיבוי האזוריות לא היו מאוישות. משנת 2020 ואילך הסתכם תקן החוקרים שהם לוחמי אש המבצעים חקירות נוסף על תפקידים ב-108 משרות. בשנת 2023 אוישו רק שני שלישים ממשרות אלו - ירידה של 70% במספר החוקרים בהשוואה ל-2016.

החקירות נפתחות באיחור ניכר

פרט לקורס חוקרים בסיסי, הרשות אינה מקיימת קורסים מתקדמים שנועדו להעלות את רמת החקירות ואיכותן ולהכשיר חונכים לחוקרי דליקות חדשים. כתוצאה מכך, לא יכולים החוקרים לפתח את המיומנויות המקצועיות שלהם ולשפר את תהליכי החקירה ותוצריה. הקורס למפקדים בכירים, שנועד להעלות את רמת בקיאותם של המפקדים המבצעיים בתחום החקירות, לא התקיים בשנים 2023-2022. זאת ועוד: 30% מכלל החוקרים שהוסמכו אינם חוקרים דליקות בפועל ולכן הם לא היו כשירים לבצע חקירות בשנת 2023. על-פי נוהל הרשות, חקירת שריפה צריכה להיפתח בסמוך לאירוע, אולם 28% מהחקירות שבוצעו בשנים 2022-2020 נפתחו באיחור של יומיים ומעלה מזמן כיבוי השריפה; ו-5% מהחקירות נפתחו באיחור של שבוע ומעלה. הגעת החוקר לזירה באיחור עלולה לגרום לפגמים בראיות ובכך לסכל את יעילות החקירה ואת מהימנותה. ב-8% מאירועי הדליקה שנחקרו בשנים אלו, לא ניתן היה לגבש ממצאים מדויקים עקב שיבוש זירת האירוע. 74% מתיקי החקירה (6,728) שנפתחו בחשד להצתה בשנים 2022-2019, נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע", ו-21% מהתיקים (1,869) נסגרו מחוסר ראיות. שיעור התיקים שנסגרים בעילת "עבריין לא נודע" עשוי ללמד על פער בתפיסת חשודים בעבירות הצתה, אומר אנגלמן [וזאת למרות שבית המשפט העליון עמד שוב ושוב על חומרתן הרבה - א.ל]. באותן שנים נפתחו 228 תיקים במשטרה בחשד להצתה על-רקע לאומני; רק בשליש מהם הוגשו כתבי אישום. חקירת שריפה אמורה להימשך עד חודש ממועד פתיחתה, אולם בשנים 2022-2020 לפחות 50% מתיקי החקירה טופלו במשך זמן ממוצע של יותר מ-11 חודשים. בשנת 2023, כ-10% מכלל תיקי החקירות שנפתחו בשלוש השנים הקודמות (1,537) נותרו פתוחים לאחר יותר מ-20 חודשים, מהם 85% ללא עילה מתועדת ותוך אי-מתן שירות יעיל לאזרחים שנפגעו מהשריפה. מערך החקירות אינו מצויד בכלים טכנולוגיים חדשניים המקובלים לשימוש בשירותי הכבאות במקומות אחרים בעולם לשם ייעול הליך החקירה וחיסכון במשאבים. פרט למחוז דן של הרשות, מערך החקירות לא גיבש רשימה אחידה של ציוד חקירה עבור החוקרים בהתאם לסיווג החקירות, למתארי השריפות ולזירות, ואף יש הבדלים בין המחוזות בנוגע לציוד הנדרש לחוקרים לפי רשימות הציוד. הציוד העומד לרשות חוקרי הדליקות - ציוד חקירה ומיגון אישי - אינו עונה על הצרכים המקצועיים והבטיחותיים; קיים מחסור בציוד חקירה ומיגון אישי, כגון כפפות, קסדות, נעלי בטיחות, פנסים, מצלמות ייעודיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, העלול לסכן את בריאותם ובטיחותם, לעכב את ביצוע החקירה ולהכביד עליה.