ארה"ב ואוקראינה חתמו (1.5.25) על הסכם המחצבים, המעניק לארה"ב חלק משמעותי מן הרווחים מניצולם העתידי של מחצבים רבים שטרם אותרו וטרם נכרו באדמת אוקראינה. ההסכם בא לאחר מתיחות בין שתי המדינות בשלושת החודשים הראשונים של ממשל דונלד טראמפ, ובמקביל לנסיונות הממשל להגיע להפסקת אש במלחמה בין אוקראינה לרוסיה. "ההסכם מאותת בבירור לרוסיה שממשל טראמפ מחויב להליך השלום ובמרכזו חירותה, ריבונותה ושגשוגה ארוכות הטווח של אוקראינה", אמר שר האוצר, סקוט בסנט. "טראמפ הגה שותפות זו בין עמי ארה"ב ואוקראינה כדי להפגין את מחויבות שני הצדדים לשלום ושגשוג בני קיימא באוקראינה. ושיהיה ברור: אף מדינה או אדם שמימנו את מכונת המלחמה הרוסית או העניקו לה אספקה, לא יורשו להרוויח משיקומה של אוקראינה". הממשל טרם סיפק פרטים על ההסכם ולא ברור האם משמעותו היא המשך הסיוע הצבאי לאוקראינה, ואם כן - באיזה היקף. ממשל ביידן העניק לאוקראינה סיוע בעשרות מיליארדי דולרים (בעיקר בדמות רכש של נשק אמריקני). טראמפ דרש תחילה שאוקראינה תפרע את עלות הסיוע, ולאחר מכן דרש חלק ניכר ממחצביה כתמורה. על-פי מקורות בממשל, ההסכם אינו כולל ערובות ביטחוניות לאוקראינה, העשויות להיות חלק מהסכם הפסקת אש אם יושג. אוקראינה מקווה שההסכם יגרום לטראמפ לראות אותה כמקור הכנסות לארה"ב, ולא רק כמדינה שרק שואבת כביכול משאבים אמריקניים (למרות שמבחינה אסטרטגית וגיאו-פוליטית, מדובר בחזית חשובה מאוד גם לארה"ב מול רוסיה). את רעיון השותפות במחצבים העלה נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, בפגישתו עם טראמפ בספטמבר שעבר. לאחר שניצח בבחירות דרש טראמפ שליטה במחצבים, והמו"מ התפוצץ בשל פגישתם הקשה של השניים בחודש פברואר. ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיאל, אמר כי ההסכם מעניק לשתי המדינות חלוקה שווה של הקרן אליה יוזרמו ההכנסות מן המחצבים, וכי אוקראינה תשלוט בצורה מלאה באדמתה, בתשתיותיה ובמשאביה הטבעיים. לדבריו, רווחי הקרן יושקעו מחדש באוקראינה (שעלות שיקומה מוערכת במאות מיליארדי דולרים). "ההסכם יאפשר לנו לגייס משאבים ניכרים לשיקום, לחידוש הצמיחה הכלכלית ולהשיג את הטכנולוגיה החדישה ביותר משותפינו ומהמשקיעים האסטרטגיים האמריקניים", הוסיף. מזכר הכוונות עליו חתמו שתי המדינות לפני שבועיים קבע, כי רווחי המחצבים יופקדו בקרן שתשמש לשיקומה של אוקראינה. ארה"ב תקבל זכויות לכרות מחצבים אלו, כמו גם נפט וגז טבעי, נאמר בו. זלנסקי הבהיר בעבר, כי הסכם זה אינו יעד בפני עצמו, אלא "צעד לעבר יותר ביטחון וערבויות ביטחוניות מוצקות". שלטונות אוקראינה אומרים, כי באדמת המדינה טמונים למעלה מ-20 מחצבים חיוניים בשווי של טריליוני דולרים. אולם, מדובר כאמור במחצבים שטרם אותרו בצורה מפורטת, ובנוסף לכך - חלקם מצויים בשטחי מזרח אוקראינה שנכבשו בידי רוסיה. על-פי טיוטת הסכם הפסקת האש שהציגה ארה"ב בשבוע שעבר, שטחים אלו ייוותרו בידי רוסיה, ומכאן הצהרתו של בסנט לפיה מוסקבה לא תורשה לנצל אותם. שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, אמר השבוע, כי הממשל יחליט בימים הקרובים האם להמשיך בנסיונות להשיג הפסקת אש. אוקראינה מתנגדת בתוקף להצעה האמריקנית, הכוללת גם הכרה שלה בסיפוח חצי-האי קרים לרוסיה וויתור על הצטרפות לנאט"ו. רוסיה מצידה הגבירה את ההתקפות על אוקראינה ובמיוחד על הבירה קייב, וטראמפ מתח ביקורת פומבית נדירה על הנשיא ולדימיר פוטין בשל כך.