השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, טוען (4.5.25), כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הטעתה את בג"ץ בתגובתה לעתירות שביקשו להורות על הדחתו. לצד זאת מבקש בן-גביר מבג"ץ לאמץ את המתווה אליו הגיע עם מיארה, ואשר מגביל בצורה משמעותית את יכולתו להתערב בעבודת המשטרה ובמינויים בה. בן-גביר אומר כי בדצמבר אשתקד הוא השיב בצורה מפורטת לטענות שהעלתה מיארה בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כאשר ביקשה שישקול האם להדיח את בן-גביר. עלה ממנו, "כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי לטענות היועצת המשפטית לממשלה במכתבה, וממילא - לטענות העותרים. מקרים רבים נבעו מסילוף תקשורתי של העובדות, מקרים אחרים בשקר גמור יסודם, מקרים אחרים לא הייתה בהם כל בעיה משפטית מלכתחילה ובמקרים אחרים כלל לא תוארה השתלשות המקרה באופן מלא. לכל שאלה נמצא מענה ענייני, עובדתי ומשפטי". אולם, טוען בן-גביר, מיארה לא עדכנה את בג"ץ במענה זה. "אין אלא להצר על כך שמעולם לא טרחה להשיב למכתב מענה זה, ברי כי ניתן להסיק מכך שפשוט לא היה מה להשיב. אך זה לא הפריע לה, למרבה התדהמה, לשוב ולהדהד בתגובתה, גם אם באופן כוללני ולא מפורט, הכפשות כוזבות שכבר נסתרו והופרכו". לדברי בן-גביר, כיום ידוע שהשב"כ לא מצא כל רבב בהתנהלותו, וכי מיארה ידעה זאת כבר בספטמבר שעבר - עוד לפני שפנתה לנתניהו. לכן, טענותיה בנוגע למכתבו של ראש השב"כ, רונן בר, בהתייחס אליו היו "לא רק שגויות עובדתית, אלא הן הטעיות של ממש של בית המשפט הנכבד (ושל ראש הממשלה)". היא כללה טענות כוזבות אלו במכתבה לנתניהו וגם בהודעת העידכון שהגישה לבג"ץ בחודש נובמבר, הוא טוען. עוד אומר בן-גביר, כי השרים ידעו על הטענות נגדו כאשר אישרו פה אחד את שובו למשרד לביטחון לאומי, וכך גם 65 חברי הכנסת שאישרו את המהלך. מי שדעתו אינה נוחה מהחלטה זו, יכול לפעול נגדה בשדה הפוליטי, אך אין זו סוגיה המתאימה לבית המשפט, הוא טוען. העתירות "מבקשות מסלול עוקף דמוקרטיה, מסלול של סעדים מינהליים ללא עילה משפטית ומסלול רמיסת זכויות פוליטיות", הוא מוסיף. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר.