ועדת השרים לחקיקה החליטה (4.5.25) לתמוך בהצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין הייעוץ לבין ראשות התביעה הכללית ולמינוי תובע כללי בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. את ההצעות הגישו מישל בוסקילה וחנוך מיליביצקי מן הליכוד. ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעתו של הייעוץ המשפטי לממשלה. ועדת השרים החליטה להעביר את ההצעות בקריאה הטרומית, כפוף לשורה ארוכה של תיקונים, שלדברי לשכתו של השר יריב לוין נועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית. לפי הצעתו של בוסקילה, יועברו סמכויות היועץ המשפטי לממשלה להחליט בנושא חקירה והעמדה לדין של נבחרי הציבור (חברי הממשלה וחברי הכנסת) למותב בו ישתתפו שופט בית המשפט העליון בדימוס (שימונה בידי נשיא בית המשפט העליון), יועץ משפטי לממשלה לשעבר (שימונה בידי שר המשפטים) וסנגור פרטי (שימונה בידי הסנגורית הציבורית הארצית). שר החוץ, גדעון סער, אשר בעת כהונתו כשר המשפטים דיבר על פיצול התפקיד (אך לא ביצע אותו), אמר: "השינוי המבני בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הכרחי. הוא מונע מצב של ניגוד עניינים מובנה בו היועץ המשפטי של הממשלה ושריה הוא גם התובע שלהם. אני קורא לחברי האופוזיציה לגלות אחריות לתמוך בהצעה, ומזכיר שהיא נכללה כבר בתוכנית שעליה הוסכם כבר בממשלה הקודמת כחלק מההסכמים הקואליציוניים". סער הוסיף, כי התנגדותה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, להצעות "אינה עניינית, בלשון המעטה". לדבריו, מיארה ופרקליט המדינה, עמית איסמן, ידעו לפני כניסתם לתפקידיהם על כוונתו לבצע מהלך זה, ומיארה לא התנגדה לרעיון באותה עת. "מי שנגוע באינטרס אישי ומוסדי בעניין זה היא מיארה", הוסיף.

"שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז"

קודם לכן התריע המשנה ליועצת המשפטית, גיל לימון, כי "קיים חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה". מיארה דחתה את קריאת בית המשפט המחוזי בירושלים לשקול את סעיף השוחד בכתב האישום נגד בנימין נתניהו ולקיים גישור פלילי בתיק כולו. המשטרה חוקרת כיום שורה של חשדות נגד אישי ציבור בכירים ובהם שרת התחבורה, מירי רגב, ושרה נתניהו; נחקרים חשדות נגד מקורבים לשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר; וזאת לצד חקירת פרשת קטרגייט וכתב האישום בפרשת המסמכים המסווגים הנוגעים ללשכתו של נתניהו. לדעת לימון, "יש להתנגד להצעות ואין לקדמן. זאת, מטעמים תהליכים ומהותיים, ובכללם, שמדובר בהצעות המהוות שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז, ללא ביצוע עבודת מטה, מבלי להיוועץ בגורמים הרלוונטיים, ומפאת חשש כבד שאלה נועדו לקדם אינטרסים פרסונליים כבדי משקל הנוגעים לקיומם של הליכים פליליים וחקירות פליליות מתנהלים, ולזהותה של התובעת הכללית. "טעם מהותי מרכזי להתנגדות להצעות החוק הוא בהיותן בעלות משמעות פרסונלית, משום שתוצאתן המעשית היא החלפת זהותה של התובעת הכללית באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע כללי תחתיה על-ידי שר המשפטים (באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט). כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור, ובמקביל לניסיון הממשלה להביא להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה. "ההצעות מקודמות באופן חפוז במסגרת חקיקה פרטית, שלא קדמה לה עבודת מטה סדורה; בלא תשתית עובדתית ומקצועית" ובניגוד להמלצות ועדת שמגר ולפיהן אין לפצל את התפקיד. "ההצעות מבקשות לשנות מן היסוד את מוסד היועצת המשפטית לממשלה, כפי שזה עוצב לאורך עשרות שנים - בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בפסיקה, בדוחות של ועדות ציבוריות-מקצועיות ובמסורת המשפטית שהתגבשה במדינת ישראל", מתריע לימון. לדבריו, שילוב תפקידי הייעוץ והתביעה משמש ערובה חשובה ליכולתו של היועץ המשפטי לשמור על שלטון החוק. "הצעות החוק צפויות להביא להחלשה משמעותית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד, שכן הן פוגעות בהיררכיה של המערכת ויוצרות שתי מערכות נפרדות בעלות סמכויות חופפות בחלקן. בכך תבאנה ההצעות לפגיעה בערובות השלטוניות הבסיסיות והחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות האדם". לבסוף אומר לימון, כי יש לראות את ההצעות על-רקע הרפורמה המשפטית - "מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על העקרונות המשטריים הדמוקרטיים, לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון. מהלך זה כולל דברי חקיקה שכבר אושרו ואשר יש בהם כדי להחליש את עצמאותה של הרשות השופטת, כמו גם דברי חקיקה נוספים המקודמים בימים אלו המתייחסים לרכיבים דמוקרטיים נוספים, כמו חופש העיתונות".