במהלך דיון שקיימה (יום ב', 5.5.25) ועדת ביקורת המדינה בכנסת התריע רמ"ט זרוע היבשה בצה"ל, תת-אלוף רמי אבודרהם, מפני השפעות מתמשכות וקשות על כשירות כוחות היבשה לנוכח המלחמה שנמשכת כבר יותר משנה וחצי. לדבריו, "יש שחיקה גדולה מאוד - גם פיזית וגם מנטלית. לא מעט יחידות סדירות נמצאות ברצף לחימה מאז שבעה באוקטובר".
תא"ל אבודרהם חשף כי "כל גדוד סדיר חדש שמוקם מפנה שבעה גדודי מילואים", וכי צה"ל מצוי תחת עומס חסר תקדים: "כל סד"כ לוחם ותומך לוחמה מופעל במערכה. מאז 7 באוקטובר לא מתקיימים אימונים שגרתיים אלא רק כאלה המיועדים ללחימה ישירה. חייל לוחם כבר נכנס לעזה חמישה חודשים בלבד אחרי גיוסו. ממוצע זמן ההכשרה קוצץ ב-80%".
למרות העומס, אבודרהם הדגיש את מחויבות אזרחי ישראל: "היקף המתגייסים למילואים היה בתחילה 130%, וכיום, גם אחרי שנה וחצי - אנחנו עדיין עומדים על מעל 75% התייצבות. זה יותר מנס גלוי".
חסרים לצה"ל כ-12,000 חיילים
ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, מסר כי כיום חסרים לצה"ל כ-12,000 חיילים - מתוכם כ-7,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה. לדבריו, "כיום יש צורך ב-25 גדודי מילואים סדירים, והכוונה היא להגיע לשירות של 42 ימי מילואים בשנה, לעומת ממוצע של 70 ימים כיום".
בתוך כך, נרשמת עלייה חדה בשילוב נשים בתפקידי לחימה - מ-500 לוחמות לפני 12 שנה ל-5,000 כיום. באוגוסט הקרוב צפוי לקום גדוד מעורב נוסף. "הרחבת בסיס המתגייסים היא מהלך מהותי ובלתי נפרד מהיכולת להגדיל את כוח האדם", אמר טייב.
גיוס החרדים - עדיין רחוק מהיעד
בנושא גיוס החרדים, טייב הציג נתונים עדכניים וחשף את הקושי: מתוך יעד של 4,800 מגויסים חרדים בשנת 2024, גויסו עד כה כ-1,700 בלבד. "נראה גידול משמעותי, אך לא נעמוד ביעד", הודה. "יש שיפור במספרים, אך עדיין איננו קרובים ליעדים - לא בכמות, ולא באופי האוכלוסייה שאנחנו שואפים לשלב".
תא"ל טייב ציין גם שינויים משפטיים באופן הטיפול בצווים: כיום כל נער, כולל חרדי, מקבל צו התייצבות כמו כל אזרח אחר. בעבר הספיקה הצהרה על היותו "חרדי" כדי לקבל דחייה - כיום עליו להתייצב ולעבור הליך מלא.
לדבריו, יש מגמה חיובית, אך "המאמץ בצד של הסנקציות עדיין לא אפקטיבי מספיק. לעומת זאת, בצד של ההסברה - אנחנו רואים תוצאות טובות יותר".