במאמר עומק נרחב שפורסם באתר RT, המזוהה עם הקרמלין, טוען החוקר טימופי בורדצ’וב, מנהל תוכנית במועדון ולדאי, כי העולם ניצב בפני חזרה לסדר אימפריאלי - שבו מדינות חזקות יקלטו לתוכן מדינות חלשות. זהו מסר אידיאולוגי ברור: לא שוויון בין מדינות, אלא היררכיה חדשה, מדורגת, שבה המעצמות מעניקות ביטחון, יציבות ומשאבים - אך בתמורה לשליטה בפועל. המאמר פורסם באנגלית ב־RT (05.05.25), הנחשב לאחד מכלי התקשורת המובילים והרשמיים ברוסיה, לאחר שראה אור לראשונה ברוסית באתר Vzglyad, בתרגום ועריכה של צוות RT.

המסר המרכזי: "לא נאט"ו משתלטת - אלא אמריקה עצמה"

בורדצ’וב מציג טענה הפוכה לנרטיב המערבי: הוא טוען כי לא רוסיה היא זו הפועלת כאימפריה, אלא דווקא ארצות הברית, אשר - לדבריו - מקדמת גישה גלויה של התפשטות טריטוריאלית, פוליטית וטכנולוגית. טראמפ מוזכר כדוגמה לכך: “אם אנחנו לא ניקח את גרינלנד, סין או רוסיה ייקחו אותה”, כך נאמר על-ידו, כביכול, בהקשר לביטחון הלאומי של ארה”ב. הכותב מוסיף: "בעולם כאוטי, שבו מוסדות בינלאומיים מתפרקים, אימפריה חוזרת להיות כלי לגיטימי לארגון הביטחון והפיתוח - לא רק עבור הכוח השולט, אלא גם עבור המדינות שבחסותו".

רוסיה כמודל אחר: שילוב, לא כיבוש

רוסיה, לשיטת המאמר, מעולם לא הייתה אימפריה קולוניאלית, אלא מדינה שראתה בשילוב העמים כלי לפיתוח הדדי. הכותב מצביע על הדמוגרפיה של מדינות מרכז אסיה כראיה לכך שהמודל הסובייטי יצר מערכות חינוך, בריאות ורווחה שעודן ניכרות עד היום. בניגוד לאירופה, שהשליטה שלטון מרחוק, "רוסיה שילבה את האליטות המקומיות, העניקה אזרחות ושאפה לשוויון בין תרבויות". כך מוצגת מוסקבה לא כאימפריה שמבקשת לבלוע מדינות, אלא כמעצמה שמספקת הגנה ויציבות, במיוחד למדינות שכנות - דוגמת אוקראינה.

מאמר כמצע אידיאולוגי למדיניות הסיפוח והכוח

במאמר זה - המהווה ככל הנראה חלק מהתעמולה האידיאולוגית של הקרמלין - מנסים להצדיק את מדיניותו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אשר פתח במלחמה נגד אוקראינה בשנת 2022, וממשיך לדרוש כעת, במסגרת משא-ומתן להפסקת אש, שליטה על חלקים נרחבים ממנה. לפי הדיווחים, פוטין דורש את העברת הריבונות של אוקראינה לפחות בארבעה מחוזות (כולל דונצק, לוהנסק, זפורוז’יה וחרסון) כתנאי לסיום הלחימה. אמנם המאמר עוסק בהיסטוריה, גיאופוליטיקה ומוסדות גלובליים, אך מטרתו ברורה: לבסס מסגרת רעיונית המצדיקה את פעולותיה של רוסיה באזור הסובייטי לשעבר. המסר סמוי אך עקבי - העולם אינו מקום שבו מדינות חלשות שומרות על ריבונותן, אלא בו הן מחויבות לבחור בחסות של אחת מהמעצמות.

סיכום: נרטיב של חזרה אחורה - בשם קדמה מדינית

מאמרו של בורדצ'וב אינו רק תזה תיאורטית. הוא טקסט תעמולה מתוחכם, הממחיש כיצד מוסקבה מנסה להקדים נרטיב לעובדות: להציג את העתיד כסדר אימפריאלי - שבו השתלטות על מדינות חלשות אינה סטייה, אלא פתרון מוסרי. מולו, ארצות הברית מתוארת ככוח אימפריאליסטי שמסתיר את מניעיו תחת מסכה של דמוקרטיה. זוהי אולי ההצדקה המלאה ביותר שפורסמה עד כה - ברמה האינטלקטואלית והמדינית - למעורבות הצבאית המתמשכת של רוסיה באוקראינה ובאזורים נוספים, ולשאיפה לחידוש אזורי השפעה ישנים בשם סדר עולמי חדש.